אישה*
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אישה חזקה ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עבודה יפה של צבע... [ליצירה]
- [ליצירה] מ - ד - ה - י ם [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מבט. ללא מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק התחלתי לעבוד עם אקריליק בקנווס, ואני ברבה יותר מעריכה את היכולת שלך לעבוד בצבעים. לא היה לי מושג שזה כזה קשה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בה עוצמה ויופי [ליצירה]
- [ליצירה] וואהי... זה נראה כ"כ אמיתי. יפה מאוד מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * בושה ונכלמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת דברים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז אני לא אספר מה אתה בשבילי כי כבר אמרו לי לא לעשות כאלה דברים אבל כייף לראות אתכם פה! אגב, אני בעד גם לראות ת'נמלה הזו ואת העכביש... [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] / וואו! זה כל כך, כל כך, כל כך יפה!!!!!!!! ברור לי שבקושי הבנתי באמת אבל זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . הסתכלתי שוב ועכשיו אני מבינה איך הוא הגיע לברווז. עופים, אתה כ"כ מצחיק! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מקסים ממש. יש הרבה קצב במשיכות שלך, ואהבתי את האור המסנוור שבציור. באיזה גודל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] . לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם. טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ושום דבר לא נסחף, מתוק. המקום המדהים הזה הפך להיות חלק ממך, מכולנו. ואם נגזר עלינו לא לחיות אותו באדמה- נחיה אותו בנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמרו את זה לפניי אבל הביטוי- צוחקת כוכבים הוא כ"כ יפיפה! אפילו הוספתי אותו לרשימת מילים שאני הכי אוהבת שזעקה לרענון בזמן האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] . א) בקשר לתגובה של מורגן לה פיי- זה באמת נראה לך נורמלי שבמשך שנים תרגישי תסכול מזה? זה לא הגיוני ש-ה' מלכתחילה יצור סיטואציה שגורמת תסכול ומרירות. הדרך היחידה להבין את זה -זה שמשהו בהתיחסות שלנו- שגוי. ב) לא התכוונתי שישתמע מדבריי שנשים צריכות לחנוק את הכמהון הזה לקב"ה. ברור שלא!!! אלא שצריך למצוא מקום שבו אפשרי לפתח את הכמהון הזה ושהוא לא יהווה כתופעה הרסנית ומתסכלת. מהרבנית נעמי לא הבנתי שעדיף שבנות יוותרו לגמרי על הצורך הזה והתשוקה אלא שידעו מהן סדרי העדיפויות. אם אני אוכל כל היום ללמוד תורה בתנאי שילדיי יבלו במעון- זה הרסני. אבל אם בתכנון נכון ובעזרה של הבעל יכול להיווצר מצב של חינוך נכון בצירוף תפילות ולימוד- כמובן שזה רצוי. [ליצירה]
תגובות