[ליצירה]
.
כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד.
הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות.
באמת כבר עצוב מדי.
[ליצירה]
.
אך, אורי, לפניי עכשיו
קוּשיות רבות מִסְפור
קשה קשה הוא המצב
במי מהבנים לבחור
במי אבחר- במדותל"ש?
בבייניש או בחרדי
למי אתן כעת צל"ש
ויהיה פה חתני?
נתחיל באופן אקראי
בחרדי-לאן שייך?
חסיד, חרד"ל או ליטאי
(הוא כנראה אינו מכ"ך)
ואם אומר שרצוני
לגור בראש גבעה זרה
האם ינהג כציוני
או שיאמר: זו עבירה!
והדתי לשעבר
האם את הכיפה ישיב?
אם יתעקש על הדבר
יכול להיווצר כאן ריב
ובשבת- כיצד ינהג
האם קידוש או דיסקוטק
האם יסע בימי החג
יאכל גבינה בתוך הסטייק?
ובכן, נחשוב, בלית ברירה
האם הבייניש לי מתאים
אך איך אבחר את הבחירה
כשחסרים הרבה פרטים?
כיפתו- באיזה גודל
רחבה או קצת שדופה
והסגנון, באיזה מודל?
צמר או סריגה צפופה
בבית הכנסת- מה אוהב
שירים, שתיקות או מנגינות
האם הוא נע מכל הלב
או מתבודד לו בשדות?
והציצית- בפנים? בחוץ?
וההכשר- איזה חותָם?
האם מהדרין לו נחוץ,
תפילין רק של רבינו תם?
ופרט חשוב חסר עכשיו
באיזה ישיבה לומד
האם שייך הוא אל ה"קו"
או שבמוסכמות מוֹרֵד?
ובכן, הרבה עובדות אינן
אני כבר עייפה ו-אוף!
כל-כך קשה לבחור חתן
בערך כמו קריעת ים סוף!
[ליצירה]
.
חמוד. אהבתי בעיקר משפטים כמו "התרגלתי לצניפות התכופות" או "הייתי מסיט את המבט מהראש הנופר".
אבל לא הצלחתי לדמיין אותו בחוּם. פוני מטפס צריך להיות 'כסוּף כאור הירח' או 'שקוף כמחשבה'. אפילו ורוד עם נצנצים מִדַּמיין לי טוב יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יו.זה מעולה.
אהבתי ששזרת את התחושה הקשה עם הרוח הקלילה שבכל יצירותייך.
זה מדגיש, מנגיד וממקד.
[ליצירה]
.
לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם.
טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים.
[ליצירה]
.
כמה שהפלאת לכתוב את הלילות האלה.
ודוקא בלילות שלא קורה דבר יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מרגש הולך לקרות ומחכים לו ומחכים והוא לא מגיע ובשלב מסוים אני אוחזת בפלאפון ועוצמת עיניים ובכוונה עצומה מנסה להעביר טלפתיה לאנשים שאוהבת- שיתקשרו. וגם זה לא עוזר. ואז הולכת לישון.
וכמובן שבלילות הללו, כמו להכעיס- לא מצליחים להרדם.
אוף. אני שונאת את זה.
תגובות