אישה*
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אישה חזקה ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עבודה יפה של צבע... [ליצירה]
- [ליצירה] מ - ד - ה - י ם [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מבט. ללא מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק התחלתי לעבוד עם אקריליק בקנווס, ואני ברבה יותר מעריכה את היכולת שלך לעבוד בצבעים. לא היה לי מושג שזה כזה קשה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בה עוצמה ויופי [ליצירה]
- [ליצירה] וואהי... זה נראה כ"כ אמיתי. יפה מאוד מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] . אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה', אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב. בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני דווקא מסכימה עם נעל. האבלות על בית המקדש היא כ"כ מעבר והרבה יותר משמעותית ועוצמתית מהאבלויות הקטנות שלנו. אנחנו יותר מידי מוותרים לעצמינו כשאנו אומרים שזה בסדר, שזה גם חלק מהאבלות. זה לא! זה כל כך מעבר שבן אדם פרטי לא יכול לחוות אפילו קצה שבקצה מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] . לומר שאהבתי? זה קצת יפחית. [ליצירה]
- [ליצירה] . כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד. הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות. באמת כבר עצוב מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה ועצוב [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש... זה ממש עצוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה שהפלאת לכתוב את הלילות האלה. ודוקא בלילות שלא קורה דבר יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מרגש הולך לקרות ומחכים לו ומחכים והוא לא מגיע ובשלב מסוים אני אוחזת בפלאפון ועוצמת עיניים ובכוונה עצומה מנסה להעביר טלפתיה לאנשים שאוהבת- שיתקשרו. וגם זה לא עוזר. ואז הולכת לישון. וכמובן שבלילות הללו, כמו להכעיס- לא מצליחים להרדם. אוף. אני שונאת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] . כן, אני מניחה שאתה צודק אבל זה בעיקר קשור לסוגי אנשים. לאו דוקא כל מי שלא אוהב פשוט לא המריא מעבר לחשבונות המצומצמים, יש אנשים שזה באמת סוגר אותם וחונק. יכול להיות שיש הרבה מעבר אבל עצם ההתעסקות בחישובים ופרטים מגבילה את הכמהון שלהם ללא יודעת מה. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו: לאחר התגובה הפוגעת שלך כדאי שאומר כמה דברים: 1) לפני שהעללת עליי בהעתקות מספרים היית צריך לוודאות שבאמת עשיתי זאת. אם הפתיחות דומות זה רק צירוף מקרים. אני לא מעתיקה מספרים. אני כותבת את מה שהרגש גורם לי לכתוב באותם רגעים. את הספר שציינת בכלל לא קראתי (לא היה כדאי לשאול אותי לפני???) אז אם יש כאן העתקה זה רק ברוח הקודש. מכיוון שאני בהחלט לא בן אדם שרוח הקודש תשרה עליו- נותר להבין שטעית. 2) כל הדברים שכתבת נבעו מחוסר הבנה בסיסית הסיפור. הכותרת של "בראנו לכבודו" קשורה באופן ישיר לסיפור. למה יעל עוזבת את מיכאל? קיימים בעולם זוגות נשואים המורכבים מדתית וחילוני (וההיפך) אז למה היא עוזבת אותו אם האהבה שלהם כזו גדולה? כי כל החיים שלנו בעולם הזה מטרתם אחת-לכבודו. אנחנו צריכים שכל העשיות שלנו יהיו מכוונים לכבודו של הקב"ה ולהאדרת שמו. לכן היא עוזבת אותו כי אהבה היא לא רק פונקציה של- כייף לי איתו, אותו אני אוהבת וכו' אלא מטרתה לבנות בית יהודי קדוש שיהיה כמשכן ובית כזה היא לא יכולה להקים עם חילוני. ז"א שכל ההחלטה שלה, כל המסירות נפש שלה נבעה מהמשפט הזה. מההבנה הזו שנבראנו בשבילו. אז זה באמת כל כך לא קשור כמו שכתבת????? [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש! אני כמעט בוכה!! זה כ"כ עצוב!!!!!!! ומהמם ומקסים ועדין ויפיפה... מתקרבת- רוצים עוד סיפורים! [ליצירה]
תגובות