אישה*
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אישה חזקה ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עבודה יפה של צבע... [ליצירה]
- [ליצירה] מ - ד - ה - י ם [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מבט. ללא מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק התחלתי לעבוד עם אקריליק בקנווס, ואני ברבה יותר מעריכה את היכולת שלך לעבוד בצבעים. לא היה לי מושג שזה כזה קשה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בה עוצמה ויופי [ליצירה]
- [ליצירה] וואהי... זה נראה כ"כ אמיתי. יפה מאוד מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] . הריקנות הזו בכלל לא קשורה ב- אם זה מצליח או לא. אפשר להצליח ובכל זאת להרגיש כלואה בתוך זה (ואל תשאלו למה המשכתי עם זה בכל זאת- תלאות הפרפקציוניסטיוּת...). ו- גאיוס. ברוך ה' כבר מזמן סיימתי עם המקצוע הזה ומאוד מקווה שלעולם לא אצטרך לשוב אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעולה. כמה שכיף לקרוא כזה דבר על הבוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. זה כמו שלי. רק בהפוך. איזה כיף שכתבת את זה. כי לא ידעתי איך. [ליצירה]
- [ליצירה] . כובלות... [ליצירה]
- [ליצירה] הציורים שלך מדהימים אותי. משיכות המכחול, כמויות הצבע, האווירה. פשוט מושלם. והציור הזה ספציפי- הזוהר ממש נשפך ממנו. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. זה עצוב. כתוב בצורה כה נוגעת. היו מספר ביטויים שאהבתי במיוחד, ביטויים עם עוצמה שמצליחה לשאוב אותך עמוק פנימה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש. כמה שזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . בתור אחת שמבינה כל-כך את ההרגשה של להיות מאחורי המחיצה ולהתבונן בתשוקה במעגל הרוקדים אני מרשה לעצמי לומר כמה דברים: א. כל ההתעוררות היום של הבנות בלימוד-תורה ורצון לחוות בעצמן את עולם התורה הוא לא משום שפעם הנשים כבלו עצמם למוסכמויות והתכחשו לעובדה שהן גם ר-ו-צ-ו-ת אלא משום שבדור שלנו נשים צריכות את זה. פעם האשה הייתה קרובה בצורה טבעית לכל זה ולא הייתה צריכה ספרים והרצאות כדי שזה יהיה חלק מהעולם שלה. היום, כשאנו כ"כ כבולים במוסכמויות מערביות הקישור הטבעי הזה היטשטש וצריך לשמוע, וללמוד ולשבת במדרשות כדי להשתחרר מכל הכבלים שבנו. ב. אם כן- בהתעוררות שקיימת היום יש המון המון חיוב אבל כמו בכל דבר יש גם פניות שליליות שצריך להתנתק מהם. הרבנית נעמי שפירא ספרה שהיא באמת מתלבטת אם לחנך את הילדות שלה ללכת לביכנ"ס בשבת או לא, ולמה? משום שאם היא תחנך אותן לזה שבת וחגים בשבילן יהיו בית כנסת ותפילות וכשיגיע השלב שברוך ה' יש ילדים ומשפחה והן לא יוכלו להתפלל בשבת וחגים הן ירגישו תסכול שהן לא חוות באמת את יום הדין ולא חוות באמת את יום כיפור ושבת וכו' וזה יביא להרבה מרירות, ודבר שני- הן ירגישו ש-טוב, אז עכשיו יש ילדים ומניעות שגורמות לי לא לעבוד את ה' כמו שאני רוצה אבל בעז"ה יגיע השלב שכל הילדים יגדלו ויתחתנו ואז אוכל לחזור לעבוד את ה'. כמובן שזה נוראי. כל אחד עם העבודת ה' שלו ואשה שמטפלת בילדים עוסקת בדבר קדוש כל כך לא פחות מגבר שעומד בתפילת הנעילה. המסקנה של הרבנית נעמי הייתה שהיא תחנך אותם שכרגע, בשלב הזה של החיים לפני הבעל והילדים עבודת ה' שלהן אכן מתבטאת בתפילות וחוויות רגשיות אחרות אך בשלב הבא הן יהיו במקום אחר. בקיצור- צריך מאוד להזהר מכל התנועה הזו ולכוון אותה למקום שבאמת כרגע אני צריכה לפנות לי שנה ללמוד תורה כדי שאתמלא, כדי שאוכל לבנות בית של תורה וכו' אבל להבין שכל זמן והצרכים וההתקדמות שלו. ג. בקשר למה שנאמר על מניינים של בנות- לפי דעתי זו תופעה לא חיובית. יש כאן המון נסיון להשתוות לגבר וגם אם לא- למה בכלל לעשות את זה? אם מישהי רוצה באמת לעשות דברים בשבילו יתברך היא תעשה מה שהוא ציווה ולא תמציא דברים בשביל לחוש פועלת ולא רק נפעלת. זה פיתוי מאוד גדול כי ברור שהייתי מתה להניח תפילין ולהתכסות בטלית ולעשות את כל הדברים הללו שכ"כ מקנאה בבנים אבל זה לא המקום שלי ואת כל התשוקה הזו אני צריכה להפנות למקום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את "עד שתחפץ", אבל זה מקסים, ואין לי מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] . אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן. ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע. ויודעים את התשובה. ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים. סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר. [ליצירה]
תגובות