או! הנה זה סופסוף! <נושמת לרווחה>
הציור הזה מיוחד מאוד בעיניי, במיוחד הפרחים בשיער, והעיניים, והרקע, והפה..
הכל בעצם.
זה יפה מאוד, ואין לי מילים מלומדות או מחוכמות כדי לומר את זה.
יש פשוט את הציורים האלה שאת יכולה להסתכל עליהם שעות ולא לשבוע- זה זה.
יופי יופי יופי!
[ליצירה]
או! הנה זה סופסוף! <נושמת לרווחה>
הציור הזה מיוחד מאוד בעיניי, במיוחד הפרחים בשיער, והעיניים, והרקע, והפה..
הכל בעצם.
זה יפה מאוד, ואין לי מילים מלומדות או מחוכמות כדי לומר את זה.
יש פשוט את הציורים האלה שאת יכולה להסתכל עליהם שעות ולא לשבוע- זה זה.
יופי יופי יופי!
[ליצירה]
...
ממש אהבתי.
תיארת את רות במילים כ"כ חיות ונושמות שאפשר ממש לראות אותה מול העניים.
ובסיפור לא חייב לקרות משהו. עצם הכרת דמויות חדשות ופריטת אופים במילים זה בהחלט משהו שראוי לכתוב עליו ולקרוא אותו.
[ליצירה]
.
והחוסר-מסר לא מטריד אותי.
יותר מציקה לי השאלה:
ממתי לוקח יומיים לארוז?
כאילו...
י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!!
והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי.
אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה.
אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים?
אכן שאלה קשה ונוקבת...
[ליצירה]
.
חמוד. אהבתי בעיקר משפטים כמו "התרגלתי לצניפות התכופות" או "הייתי מסיט את המבט מהראש הנופר".
אבל לא הצלחתי לדמיין אותו בחוּם. פוני מטפס צריך להיות 'כסוּף כאור הירח' או 'שקוף כמחשבה'. אפילו ורוד עם נצנצים מִדַּמיין לי טוב יותר.
[ליצירה]
תגובות