נערה בתכלת ואדום
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זאת כבר נראת פשוטה ושלווה, נראה שעבר בך משהו מאז ציירת את ההיא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, סיני. לדעתי- פספסת קצת ברקע, הוא היה יכול להיות משמעותי יותר. אבל אני אוהבת את מה שיצא לך. יפים הקווים הירוקים: ) [ליצירה]
- [ליצירה] או! הנה זה סופסוף! <נושמת לרווחה> הציור הזה מיוחד מאוד בעיניי, במיוחד הפרחים בשיער, והעיניים, והרקע, והפה.. הכל בעצם. זה יפה מאוד, ואין לי מילים מלומדות או מחוכמות כדי לומר את זה. יש פשוט את הציורים האלה שאת יכולה להסתכל עליהם שעות ולא לשבוע- זה זה. יופי יופי יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] נאיבי ושטחי [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש... זה ממש עצוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . תמונה מדהימה. הריקוד המתפתל הזה שלה, והצל שאוחז בה- - - זה ממש יפהפה. איך עושים את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] . עצוב וכל כך אמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] . לומר שאהבתי? זה קצת יפחית. [ליצירה]
- [ליצירה] * וואו... גם משוררת וגם ציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה לכם על התגובות. זה עשה לי כ"כ טוב לקרוא אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה מצחיק. [ליצירה]
- [ליצירה] . את במדרשת עפרה במקרה??????? [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש! אני כמעט בוכה!! זה כ"כ עצוב!!!!!!! ומהמם ומקסים ועדין ויפיפה... מתקרבת- רוצים עוד סיפורים! [ליצירה]
- [ליצירה] . כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד. הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות. באמת כבר עצוב מדי. [ליצירה]
תגובות