אנשים שמאמינים במשפט המטופש הזה מחפשים רק הנאה רגעית! הם לא מסתכלים רחוק, הם מנסים לתפוס את ההווה במלא החוזקה ולהנות עכשיו כמה שיותר. אבל הם לא מבינים כמה שההנאה הרגעית הזאת, הסתמית הזאת רק תפגע בהם בעתיד.
אתה אוהב משהו ולכן אתה רוצה לעשות לו טוב , וטוב מושלם זה לא רק לרגע הזה, זה טוב ממושך... זה הקמת בית ביחד .....
קשה בימים אלו שלא להביא את גרסתה העברית של נעמי שמר ז"ל, לטענה הנזכרת, שבטוב טעם ודעת בחר עבורה יוסי בנאי:
אהובתי בשם עליון
אל נא נרצח את קופידון במו ידינו
רבות מדיי האהבות
שכבר נבלו בלבבות של ידידינו
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
את הפירות האסורים
אל צנצנות השימורים אל נא תשליכי
הם יאבדו את כל כוחם
וצבעיהם וניחוחם אם לא תשגיחי
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאתשלא אבקש את ידך.
אפילו וונוס תתכער
בין התנור והמקרר והכיריים
כשחרוזי שיר השירים
כאן יתבשלו בתוך סירים לצהריים
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
על כן אם לך שלומי יקר
ראשך הניחי על הכר כך או אחרת
שלא כדין ולא כדת,
אהובתי תהיה לעד כי את זוכרת..
הלוא בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
אין מתאים כאן יותר מלהביא את מילותיו של אהוד בנאי:
(בדגש על שני הבתים האחרונים)
בוא ידידי שב ליד מדורתי ואשאלך שאלה
האם גורלי תמיד יהיה שחור כמו לילה?
איך הלכתי שוב אחרי דמיון שווא מעורפל
איך פיתה אותי השד המנוול.
את האישה שלי אמר לי לעזוב
יותר טובות ממנה, כך אמר, תמצא ברחוב
משך אותי ללכת למקומות לא טובים
עשיתי לעצמי בושות, רקדתי עם כלבים.
יום אחד התעוררתי בביב שופכין
ולבי כבד עלי כאבן שאין לה הופכין
ועכשיו אני רוצה הביתה לחזור אל האישה
תגיד לי איך אני יוצא, איך אני יוצא מהבושה?
אל דאגה חבר יקר שלי אל תתייאש
בוא ואתן לך גפרור שבלבך ידליק את האש
דע לך זהב טהור זורח בביתך
ואין בכל העיר טובה כאשתך
אבל אתה צריך כל יום לראות אותה אחרת
כמו שמש חדשה ששוב ושוב זוהרת
אתה צריך לראות אותה כל לילה מקודשת
כמו הלבנה המתחדשת.
לא לא לא לא!!!
ומכיוון שהחזן הנודד לקח לי את המילים מהפה (גררר), וכשתכננתי לכתוב משפט אחר ראיתי שמיגד כתבה את אותו דבר בערך - ויתרתי.
מסכימה עם כל הנ"לים שמתנגדים למשפט.
לא לא לא מסכים בכלל רוב הזוגות הנשואים עדיין מאוהבים, פשוט הגרושים עושים יותר רעש לכן זה נראה שהאהבה נגמרה ( טוב אולי אני לא רוצה להאמין משפט רע פשוט רע ויותר גרוע אם הוא גם נכון.).
אני מניחה שמה שינשוף טוען יכול להתקיים רק כשאתה מאוהב בזה שמולך ולא בלהיות מאוהב. ואת הלהיות מאוהב, החתונה באמת עלולה להרוג. כי כבר אין אפקטים, רק לקום אחד מול השני כל בוקר.
(והאהבה שלי היא לא האהבה שלו)
רובכם מתיחסים לאידיאל והמשפט מתיחס לדבר אחר לחלוטין: לרגש ההתאהבות הראשוני עצמו, לפרפרים. מיטב הפסיכולוגים והפילוסופים סברו שהרגש האנושי החזק והממכר ביותר הוא התאהבות (לא שצריך פילוסופים כדי להגיע למסקנה הזאת). אין בין זה ובין נישואים שום קשר, נישואים זה סוג אחר לחלוטין של אהבה (כשהם עובדים...)
לא הבאתי את המשפט כדי לערער על מוסד הנישואים, אלא כדי להביא משפט שמסביר בצורה מוגזמת את הרגש המופלא של התאהבות (שלא תמיד יש מאחוריו הרבה תוכן).
"שהרגש האנושי החזק והממכר ביותר הוא
התאהבות (לא שצריך פילוסופים כדי להגיע למסקנה הזאת). אין בין זה ובין נישואים שום קשר"
אז למה אוסקר ווילד כורך נישואים והתאהבות יחד באותו משפט?
בדיוק סביב זה נעו התגובות.
שבאמת אין שום קשר.
כי בהתאהבות, אין שום מקום לאדם אחר.
[ליצירה]
הנאות רגעיות!!!
אנשים שמאמינים במשפט המטופש הזה מחפשים רק הנאה רגעית! הם לא מסתכלים רחוק, הם מנסים לתפוס את ההווה במלא החוזקה ולהנות עכשיו כמה שיותר. אבל הם לא מבינים כמה שההנאה הרגעית הזאת, הסתמית הזאת רק תפגע בהם בעתיד.
אתה אוהב משהו ולכן אתה רוצה לעשות לו טוב , וטוב מושלם זה לא רק לרגע הזה, זה טוב ממושך... זה הקמת בית ביחד .....
[ליצירה]
יתוש קדמך
קשה בימים אלו שלא להביא את גרסתה העברית של נעמי שמר ז"ל, לטענה הנזכרת, שבטוב טעם ודעת בחר עבורה יוסי בנאי:
אהובתי בשם עליון
אל נא נרצח את קופידון במו ידינו
רבות מדיי האהבות
שכבר נבלו בלבבות של ידידינו
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
את הפירות האסורים
אל צנצנות השימורים אל נא תשליכי
הם יאבדו את כל כוחם
וצבעיהם וניחוחם אם לא תשגיחי
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאתשלא אבקש את ידך.
אפילו וונוס תתכער
בין התנור והמקרר והכיריים
כשחרוזי שיר השירים
כאן יתבשלו בתוך סירים לצהריים
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
על כן אם לך שלומי יקר
ראשך הניחי על הכר כך או אחרת
שלא כדין ולא כדת,
אהובתי תהיה לעד כי את זוכרת..
הלוא בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
[ליצירה]
אין מתאים כאן יותר מלהביא את מילותיו של אהוד בנאי:
(בדגש על שני הבתים האחרונים)
בוא ידידי שב ליד מדורתי ואשאלך שאלה
האם גורלי תמיד יהיה שחור כמו לילה?
איך הלכתי שוב אחרי דמיון שווא מעורפל
איך פיתה אותי השד המנוול.
את האישה שלי אמר לי לעזוב
יותר טובות ממנה, כך אמר, תמצא ברחוב
משך אותי ללכת למקומות לא טובים
עשיתי לעצמי בושות, רקדתי עם כלבים.
יום אחד התעוררתי בביב שופכין
ולבי כבד עלי כאבן שאין לה הופכין
ועכשיו אני רוצה הביתה לחזור אל האישה
תגיד לי איך אני יוצא, איך אני יוצא מהבושה?
אל דאגה חבר יקר שלי אל תתייאש
בוא ואתן לך גפרור שבלבך ידליק את האש
דע לך זהב טהור זורח בביתך
ואין בכל העיר טובה כאשתך
אבל אתה צריך כל יום לראות אותה אחרת
כמו שמש חדשה ששוב ושוב זוהרת
אתה צריך לראות אותה כל לילה מקודשת
כמו הלבנה המתחדשת.
[ליצירה]
לא לא לא לא!!!
ומכיוון שהחזן הנודד לקח לי את המילים מהפה (גררר), וכשתכננתי לכתוב משפט אחר ראיתי שמיגד כתבה את אותו דבר בערך - ויתרתי.
מסכימה עם כל הנ"לים שמתנגדים למשפט.
[ליצירה]
לא
לא לא לא מסכים בכלל רוב הזוגות הנשואים עדיין מאוהבים, פשוט הגרושים עושים יותר רעש לכן זה נראה שהאהבה נגמרה ( טוב אולי אני לא רוצה להאמין משפט רע פשוט רע ויותר גרוע אם הוא גם נכון.).
[ליצירה]
מית',
אני מסכים לחלוטין שמותר לחלוק על תוכן יצירה.
אך צריך להזהר שלא לחוות דעה על טיב היצירה על פי מידת הסכמתך לכתוב, כי על פי עקרון זה ניתן לזלזל ביצירות של לא מעט משוררים בעלי שיעור קומה (בלי להשוות..)
תגובות