כל כך התאמצתי לזכות בהכרה. התחלתי בקטן, וכשהשגתי אותה לראשונה המשכתי והתעצמתי עד שהגעתי לדרגתה הבאה. התאמצתי לשמור עליה כאילו היתה בבת עיני. עשיתי הכל, וכשאני אומר הכל, אני מתכוון לזה. לדרוך על גופות אף פעם לא מנעתי מעצמי, כי למה שיפריע לגופות שדורכים עליהן? מי שניסה למנוע אותה ממני ונשאר עדין בשטח, עזרתי לו ליפול. היו כאלו, שבקשו ממני הצלה כמו הנופל מצוק שמושיט יד אחרונה, מתרפסת, אבל ידעתי: אם הם הולכים- הם יותירו לה רק יותר מרחב מחיה. כשהגעתי לביתו של האדון לחכתי את רצפתו, כי אני רגיל להתעסק רק עם לכלוך. הכל כדי לשמור עליה, ואני לא מכיר דרך אחרת לשמור עליה. אני לא יודע מה לעשות בלעדיה. אני מכור. כזה אני. אעשה הכל, אשקר לעצמי, ארמה על ימין ועל שמאל, אתחפש, אזרוק את כבודי העצמי וארק לכל הבארות ששתיתי מהם. אעשה הכל, רק כדי לא לאבד את ההכרה. מוקדש לכל הפוליטיקאים הקטנים, באשר הם