[ליצירה]
או...סוף-סוף
תגובה של אחת לאיפוש טייק 3:
חמוד ביותר!!!
באופן אסוציאטיבי למדי, נזכרתי ברחוב סומסום:
"אני לא רוצה להיות כאן...אני רוצה להיות שם!"
אין- אין אחר...
רק איפכא!!!
[ליצירה]
ובכן טובי,
ראשית, תודה רבה על תגובתך הנעימה.
שנית, אכן דעתי הייתה יותר קרובה לדבריך בעת שכתבתי, אם כי גם הפרשנות האחרת לא נעלמה ממני.
שוב תודה.
[ליצירה]
איפכא!
חמוד נורא. אם כי, אם אפשר קצת ביקורת- כדאי ללטש קצת את המשקל, למשל בקטע:
מכל כיוון בו הן נוסעות
אחרות מנגד מופיעות
השורה השניה ארוכה מדי. אפשר להחליף אותה במשהו כמו 'מצד שני עוד מגיעות', או משו כזה, מן הסתם תמצא לבד..גם בשורה שאחרי זה ,'לא הצליח אחר יגיע', יש הברה אחת מיותרת,אך אין לי כרגע רעיון לשיפור..
מכל מקום, אחלה שיר.
[ליצירה]
חמוד מאד :)
ובקשר לתוכן - שלא כקודמי (אש יוקדת) אני דווקא הבנתי שכל העיקרון הוא שאין כאן צודק וטועה, כולם צודקים רק כל אחד בדרכו שלו...
וסתם הגיג - אפשר לקשר את זה ל"אפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין" :) - צד אחד נוהג בשמאל, וצד אחר נוהג בימין.. כי ההיבט של כל אחד מהם שונה לגמרי. ואם השני היה מביט כמו הראשון, הוא היה נוהג (תרתי משמע) כמוהו.
[ליצירה]
ילד יקירי
תרשה לי לומר לך את מה שאמר לך חתלתול רק במילותיי שלי:
גם אם לאיש לא נראה עניין כלשהו, וגם אם נוצר פער כלשהו בין ציפיותיו לבין מה שחווה בחושיו, אין כל סיבה להיות מגעיל, אין כל סיבה לדרוך ולירוק על גוויות. אנשים, רובם, מספיק אינטלגנטים בשביל להבין דברים גם מבלי להטיח באדם מסוים, שהוא דביל, מכוער, טיפש, משונה ו/או כל מום ופגם אחר.
ו
בכלליות:
הבוטות (ורבים וטובים יכולים להאזין ולהסכית) הינה דרך בלתי לגיטימית לומר דברים לגיטימיים.
וכשבאים בטרוניה לאדם על סגנון, ובתגובה משיב הוא תשובות של "דמוקרטיה" "חופש הבעת הדיעה", "רלטויזם", "רב-תרבותיות" וכד', אין לי אלא תשובה אחת לומר לו: "רב-תרבותיות" אינה מצדיקה חוסר תרבות. אין לערבב בין שאלת ה"מה" לשאלת ה"איך", ואת זאת ידידי ילד, עשית. ערבבת.
[ליצירה]
סוערה,
הנה דוגמה טובה לנוסטלגיה וזיכרון
מילים ולחן - מאיר אריאל
דופק ביצה קשה במצח
קולף אותה בוזק מלח
ואוכל כדי לזכור את הטיול לסדום
זה לא כל כך מצליח
אולי יותר מדי ממליח
ואולי זה לא היום היום
בינתיים כבר צורבת
בגרון צרבת
קשורה ללובן הביצה
אם לא שקד אז בוטן
עושה מהצרבת מותק
וגם לחלומות יש מוצא
לכן אני אוכל וזוכר
שותה וחולם
אוכל ושותה זוכר וחולם
ברנדי אקסטראפיין לזכר
סיגריה דובק עשר
בפרדס מאחורי המתבן
סיגריה שטוחה בלי טעם
מביאה את הספר "ענבי זעם"
וסרטים של אדי קונסטנטין
ושוב ביצה קשה במצח
ורק מעט מעט מלח
ואוכל את כל הטיול לסדום
והפעם זה מצליח
והזכרון מבליח
הנה אני במערה לבד פתאום
לכן אני אוכל וזוכר
שותה וחולם
אוכל ושותה זוכר וחולם
פעם לא הייתי ככה
פעם הייתי זוכר מה רציתי לשכוח
ושוכח מה רציתי לזכור
היום אני מבין מה זה
להיות זכר להיות זכר זה
לזכור ולזכור ולזכור
עוד בוטן נגד הצרבת
שבינתיים מסרבת
אבל אני חולם בהקיץ
שדה באבק הדיש
חברים מכונה סוף קיץ
וילדים עם גבורים להעריץ
אני אוכל וזוכר
שותה וחולם
אוכל ושותה זוכר וחולם
הולך ויחף
מריח בוסר
מגדל זקן נשען על מעקה