עצירה למנוחה
בעיצומו של מרוץ.
זה לא האומץ, אולי העומס
תחת משאו של הלב הכורע.
(מסעו של הלב לפעמים קורע).
באקווריום זכוכית
שבניתי לי
משקיפה על העולם בעיניים של דג:
הוא לפעמים כל כך גדול ומפלצתי.
(אבל מישהו שוחה תמיד איתי).
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את משחקי הלשון. נוגע. אמיתי. אך לעת ערב עם רוח ערב עלה נושר לו על גג ביתי. אני יודעת אני שומעת מישהו הולך תמיד איתי. היי, אבל את יודעת בעצם שמה שאת רואה זה לא הדבר הנכון. אקווריום זכוכית. שלא שקופה כמו שמצופה, אלא מעוותת. חסרונות של אקווריומים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, דימוים משעשעים מזכיר קצת את הבצל של שרק1 [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני יודעת. בגלל זה השתמשתי בדימוי. אבל לפעמים, גם כשיודעים שכלית.. זה לא עוזר לנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד . סיום השירות עושה לך משהו טוב ... (גם הציפיה לעתיד נראה לי ...) בשו"ט. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ממש יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט.. טוב, אין לי מילים. זה פשוט *זה*. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כדי שיאשרו לי את זה ב"במה", הייתי צריכה לכתוב מתחת לשיר, מאיפה לקחתי כל ציטוט / פראפרזה על ציטוט. לדוגמה: זו אני בו, אני בו / באלפי ציפורי שותקת- פראפרזה על "בגני נטעתיך" של רחל. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אח, זאת הצרה אתכם, בנים- מעפעפים לכם ואתם אפילו לא שמים לב (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו. |צביטה בלב|. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוקיי, אוקיי, תהרגו אותי וזהו... מצטערת, לא שמתי לב. --- החזן, הקטע של ה"נועם אלימלך" היה דווקא ברור, לא היית צריך להסביר (נראה לי..). --- טוב, אין על זה תעודת ביטוח. כשהיינו שם, חברה שלי שמה שם קוויטלעך, עם בקשה- "תהיה לנו מליץ יושר לפני הקב"ה, שישמור שאף אחד מהיישוב לא ייפגע". יום אחרי זה נודע לנו שבאותו לילה שהיינו אצל ר' אלימלך, נרצח ביישוב הרב אלימלך שפירא. תנחשו על שם מי הוא קרוי... (לא שאני חלילה באה לזלזל בהשתטחות על קברי צדיקים ובכוח שלהם להיות מליצי יושר לפני הקב"ה.. אני רק באה להכניס טיפה 'מציאות', ולהגיד שלא תמיד אפשר להסתמך על זה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי. ): עצוב... ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו. ביום שאני אדע לצייר ככה, אני... אני.. אפרוש מהלימודים או משהו. וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד לאללה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... במחשבה שניה, המיץ פטל נהדר. עכשיו אני מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוקיי, סליחה שאני מגיבה ככה לקטע הנ"ל, אבל- אדם, נקרעתי מצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רק תזכיר לי, נושא אלומותיו, איפה נמצא התקציב הזה? כי דווקא הייתי שמחה לקבל קוטג' חינם כאן, בשטחים הכבושים. אך לצערי, גם כאן צריך לשלם כל שקל (בעצם, דולר), לא פחות מכל אדם אחר בארץ הזאת. היו פעם "תשלומי פיצויים" למתנחלים או משהו כזה, אבל אקורדינג טו מיי פרנטס (שמנהלים את חשבוננו המשפחתי, כאן בלב הכיבוש) הם הפסיקו להגיע כבר לפני שנים. [ליצירה]
תגובות