הן ידעת,
עכשיו
לא עת סתיו
וכוכבי שלכת
סופם ללכת
ואתה,
זקוף ומתריס כחצב
לבד תשאר, גא ולא נאהב
משליך את ברקיך בזעם
ודמעותיך ינשרו עם קול הרעם.
כי בסוף היום, העונה, השנה
נשארת רק המנגינה
של רוך השירים שלפני השינה
אבל אתה עומד על סף הדלת
בועט ונסחף עם הסופה המייללת
תגובות