.jpg)
ואמונתך בלילות
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תני לי לנסות להבין- ספר אלגברה, לצד קרטון שכתוב עליו "משניות" , חצד משהו שנראה כמו כפיה של ערבים, לצד משהו ירוק, אולי תיק, כנראה של צה"ל ... אז רצית להראות את חוסר המותאמות, או הדומה בין ארבעת הדברים העומדים על אותו שולחן? [ליצירה]
- [ליצירה] לא משהו נורא מפולסף. זה צילום מעיר האמונה, ורציתי להראות את חוסר הסדר - ספר אלגברה, קרטון, מעיל.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... דווקא די סידרנו שם את העניינים בפעם האחרונה שהגענו לשם. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] זהו יוסף המחפש את אחיו. אהובה - כיון שנראה שיש כאן בעיה עם הכותרות, נשמח אם תוסיפי הסבר בגוף היצירות המקסימות שלך. אני שמחה מאד לראותך כאן! ~ניצן~ [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מה פירוש אישי? אני לא מכירה באופן אישי אף אחד ממגורשי בית הקברות, אם לכך התכוונת, אבל השיר הוא אישי. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת. חיוך אחד לפחות ממשיך לרחף עכשיו לידי, וקצת נדבק אלי מדי פעם. יש פה כמה קטעים שהם לא פחות ממעולים, והשאר מתוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] יומולדת שמח. הדרך לאושר - לא להאמין לבזוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז שמואל ירד ממגדל השן שלו לרגע. יופי. עכשיו, בוא נראה כמה טעויות היו לעמוד התווך של השירה העברית בהודעה אחת קטנה: 1. ההגדרה "עם ישראל" איננה, ומעולם לא היתה, הגדרה בלעדית ליהודים היושבים בארץ ישראל. מאז ומעולם היה כל יהודי באשר הוא חלק בלתי נפרד מעם ישראל, מתוקף השתייכותו הגנטית לישראל - הלא הוא יעקב אבינו. האמירה ש"עם ישראל" פירושו "יהודים תושבי ישראל" מצביעה על בורות רבה. 2. גם אם נניח שהשתלחותך מכוונת רק כלפי "יהודים ישראלים" טענת הגזענות נשארת בעינה. גם גזענות על סמך מקום מגורים (ולא רק על סמך מוצא גנטי) נכללת לכל הדעות, וכן על פי החוק, בהגדרת הגזענות. 3.הערה קטנונית לתשומת לבך המלומדת: על פי העברית שאני מכירה, יש לומר "ממליץ על" - ולא "ממליץ את". אז שיהיה בהצלחה עם המהפכה. ניפגש על הבאריקדות, כן? [ליצירה]
- [ליצירה] אינטימיות גדולה מולידה כאב עצום. (מתוך אחד מדפי הבוקר.) וטוב, טוב שאת את, טוב שבתמימות, עדיין ואחרי הכל. שנה של טוב. טוב מטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ..חבל שלא קראתי את זה לפני התגובה הקודמת שלי. כאן עשית את זה מצוין, במיוחד הסיום. נוגע מאד.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהנקודות הרבות מפריעות קצת. כדאי להוריד אותן. אם תוותרי עליהן, אולי תהיה פה יותר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. העלה לי אסוסיאציה משום מה לאיזשהו רעיון בחסידות. שכשהלב, הרוחני, רוצה לשמוח באמת מתוך תחושת דבקות בה', הגוף מלגלג עליו. וזו הסיבה שהחסידים אוכלים ושותים, כדי לשמח את הגוף ושישתוק ויתן ללב לשמוח. שנזכה לשמחה אמיתית.. [ליצירה]
תגובות