.jpg)
ואמונתך בלילות
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תני לי לנסות להבין- ספר אלגברה, לצד קרטון שכתוב עליו "משניות" , חצד משהו שנראה כמו כפיה של ערבים, לצד משהו ירוק, אולי תיק, כנראה של צה"ל ... אז רצית להראות את חוסר המותאמות, או הדומה בין ארבעת הדברים העומדים על אותו שולחן? [ליצירה]
- [ליצירה] לא משהו נורא מפולסף. זה צילום מעיר האמונה, ורציתי להראות את חוסר הסדר - ספר אלגברה, קרטון, מעיל.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... דווקא די סידרנו שם את העניינים בפעם האחרונה שהגענו לשם. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!! (מצטערת, אבל לא מצאתי משהו יותר חכם להגיד.) את מוכשרת. אשמח לפירוט על הטכניקה. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] אני יוצאת מנק' הנחה שהאישה והילד הם נושא התמונה. אבל אז, הם נמצאים בדיוק בקטע התמונה החשוך והלא-ברור. לעומת זאת, העץ ושיבולי הענק הצטלמו נהדר, ואפשר אפילו להסתפק רק בהם. [ליצירה]
- [ליצירה] הכמיהה שלך מרגשת. כל הכבוד על ההשקעה בניקוד, ואם כבר - ראוי לתקן את המקומות שבהם הוא שגוי. בנוסף: "שסיפרו לי", "שלמדתי"וכן הלאה צ"ל "כשסיפרו לי", "כשלמדתי"... ("ש" היא תחילית שנועדה להרכבת משפטים בלבד. "כש" הוא תיאור זמן.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי: התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב. לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.) באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב: ארוך וחוזר על עצמו, שלא לומר מייגע. אנא, אתה מסוגל לכתוב טוב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] |נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח". אהבתי את הסוף. וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל.. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר: כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים. "כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן. "כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת". "ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי. אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי. כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל: "פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן) להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. מרוב מאיסה במלחמות ובהרג, נורה הבחור ליד עמנואל. וגם בת הדודה שלי ובעלה נפצעו בשבוע שעבר (ליד נעלה מירי ממכונית חולפת) מרוב שחברי גדודי חללי אל-אקצא חפצים בשלום. וגם עוד כמה שנפצעו בשבוע האחרון, הם בסה"כ קרבנות הרצון-לשלום. אולי כדאי שהפלשתינים ילמדו לבטא את עצמם יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה??? חריזה איננה הופכת כל שרבוט לשיר. ובמיוחד אם היא גרועה. [ליצירה]
תגובות