תני לי לנסות להבין- ספר אלגברה, לצד קרטון שכתוב עליו "משניות" , חצד משהו שנראה כמו כפיה של ערבים, לצד משהו ירוק, אולי תיק, כנראה של צה"ל ...
אז רצית להראות את חוסר המותאמות, או הדומה בין ארבעת הדברים העומדים על אותו שולחן?
[ליצירה]
תני לי לנסות להבין- ספר אלגברה, לצד קרטון שכתוב עליו "משניות" , חצד משהו שנראה כמו כפיה של ערבים, לצד משהו ירוק, אולי תיק, כנראה של צה"ל ...
אז רצית להראות את חוסר המותאמות, או הדומה בין ארבעת הדברים העומדים על אותו שולחן?
[ליצירה]
מתוק. אני אוהבת את זה. הפסימיות הצינית שנוטפת מכל מילה, משום מה ממלאת אותי בעונג.
ונראה לי שהיה עדיף לוותר על הנוחות שמספקות שלוש הנקודות ולכתוב את כל שמה של גב' קמתי-על-רגל-שמאל-ותה-מצבנתי-עם-המסטיק-שך. זה מוסיף לקצב של הקריאה.
[ליצירה]
יפה. יש כאן בסיס מצוין לשיר - יש לך רעיון בנוי היטב ומטאפורה נהדרת.
מכאן אפשר לבנות את השיר, אבל אתה לא חייב להסביר לנו את המטאפורה לכל פרטיה. רמיזות מספיקות על מנת שאם קצת נתאמץ - נבין.
בנוסף, הייתי שמחה לראות את כל השיר הזה בשפה קצת יותר מליצית, ולוותר על פרטים מיותרים: למה זה רלוונטי אם אצילומים הם מטלסקופים מיוחדים או מהחלל?
לגבי כח המשיכה - אזכור יחיד בהקשר של הנמען בשיר יספיק גם כדי להבין את המטאפורה הפיזיקלית.
בהצלחה!
[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
[ליצירה]
שורה שניה - הכוונה ל"ללא קול", נכון?
ואני מסכימה עם אילה - ההתחלה ממש טובה, מעבירה מעולה את הלבטים והתחושות של האם, וכך גם האמצע וההמשך - אבל הסיום לא כל כך.
[ליצירה]
רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר".
ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו.
תגובות