במבט אחר
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ביותר! אהבתי... מאוד חמוד... [ליצירה]
- [ליצירה] ישי! איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה! אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה ילד/ה! על מה, מה עש/תה? ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מתפלא אם היא עצורה במעצר מינהלי [ליצירה]
- [ליצירה] בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ). [ליצירה]
- [ליצירה] <מאוכזבת> חשבתי שדיברנו על זה כבר... [ליצירה]
- [ליצירה] ???? לי לא זכור... מצטערת שאיכזבתי - אבל למה, בעצם? תוכלי להסביר את עצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שאני צריכה להבהיר שמדובר בתמונה מבוימת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את סידרת הילדים הכתומים שלך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף. ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.) [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה לא היה גורם לבעיות בהופעת היצירה, הייתי מוסיפה בגוף היצירה תודה לכנרת. אבל זה כן - אז אני מודה כאן על הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נפלא, נפלא כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפהפה, אבל עשה לי משהו קצת אגואיסטי - זה כאילו את אומרת שהיא היתה צריכה להישאר דתיה בהגדרה גם אם בלב היא לא - בשביל שהמשפחה לא תפגע. וזה לא נכון, כי גם אם המשפחה נפגעת התשובה צריכה להיות לא "איך את עושה לי את זה" אלא תשובות אמיתיות ונסיון לפתור את הבעיות שהביאו אותה לזרוק הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי במיוחד את השורות המתארות את החתונה כתהליך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שהשיר נכתב בהשראת "ימים של שקט" - קשה שלא להבחין בדמיון. אפילו יותר מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך שהבדיל בין איש לאשה בין שתיקה ללחישה ונתן לנו את הכח לחבר. (את מתוקה) [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר לצמצם? לטעמי השיר כפי שהוא ארוך הרבה יותר מדי, שלא לומר מייגע. חבל, כי יש לך רעיונות יפים שפשוט הולכים לאיבוד בכל המלל המיותר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדיון ביניהם - קטע גדול! ("אדוני ידע את זה מראש?") המריבה עם התוכי נראית לי מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
תגובות