אכן מבחינה מקצועית ישנה חשיפת יתר אך לדעתי, בעקבות הטשטוש שנוצר נותר מקום רב יותר לדמיון. צריך לזכור,צילום הוא סוג של אומנות ובאומנות לומדים לדמיין.
תודה לך שלא גזלת...
[ליצירה]
אכן מבחינה מקצועית ישנה חשיפת יתר אך לדעתי, בעקבות הטשטוש שנוצר נותר מקום רב יותר לדמיון. צריך לזכור,צילום הוא סוג של אומנות ובאומנות לומדים לדמיין.
תודה לך שלא גזלת...
[ליצירה]
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
ניצן, הרעיון הוא בדיוק אותן זוית, קומפוזיציה וכו שמצאת בהן עניין. תמונה לשם התמונה, לא הרבה יותר.:-) והכותרת? שילוב של הקשר בחבל והווסט הזרחני במושב הקדמי..
ושובן המשמח של יצירות החזותי לאתר הוא בזכות מנחם, שעמל קשות (וסבל את הניג'וזים שלי), היפ-היפ-הוריי!
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
רק רציתי לומר,בלי להכנס לטענות שהועלו, שאני שמחה בדיון הסוער. אני שמחה שהנושא מעסיק אתכם וחשוב לכם להכריע לכאן או לכאן,ו-רן, אם ציניות זה מה שדרוש כדי להעיר,להזהיר ולצאת במחאה..אז בשביל זה אני כאן :-).
תגובות