[ליצירה]
את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות...
אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן...
תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר.
(...)
:-)
[ליצירה]
החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד.
נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים.
באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו")
בהצלחה!
[ליצירה]
אוה, זה גדול, וחמוד. אני ממש מסכימה.
לפני שנכנסתי לאתר הייתי כותבת באמת כמו שאני מרגישה, ואחר כך פתאום תפסתי את עצמי חושבת תוך כדי כתיבה על "מה תהיינה התגובות", ומוסיפה כל מיני דברים שלא באמת היו "אני" ומורידה דברים שהיו חשובים לי כי הם יקלקלו את ערכו ה"ספרותי" של השיר, וזה עצבן אותי נורא. אני משתדלת לא לעשות את זה, אבל ברור לי שאני לא היחידה שזה קשה לה.
[ליצירה]
רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר".
ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו.
[ליצירה]
טוב, שיניתי. קצת דבילי אבל יותר טוב מללא כותרת, נכון, שחף? שחף? איפה את? ועוד משהו - מה זה אומר "צבעים לא רווים"? זה יכול להיות קשור לזה שהתמונה צולמה בפילם שחור לבן?
ניצן
שטרם חלפה שנה מיום שהתחילה ללמוד צילום וזה אומר שהיא אוהבת להפגין בורות מדהימה בכל מיני דברים שקשורים לזה וגם בכאלה שלא קשורים.
[ליצירה]
הדפסתי את הסיפור, וכמה פעמים הוא הזכיר לי...
מה שאומר שיש לך חלק לא קטן בזכות שהיתה לי לפני כמה ימים לברך בשם ומלכות ולספור תשע וארבעים יום שהם שבעה שבועות..
אז תודה. ( :
תגובות