[ליצירה]
ברשותך, אתייחס לצורה של השיר:
נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור)
כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין.
עד מתי יוחזק גלעד שליט
שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה.
והוריו שפופי הראש
קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה.
משהו מכיר במילה אחריות?
האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל.
ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה.
והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה.
[ליצירה]
מכל כיוון שאני מסתכלת על השיר הזה, אני מוצאת רק איוולת ובורות.
מעבר לשגיאות העובדתיות הגסות ולהכפשות נטולות הבסיס, השיר מבולבל ורצוף ביטויים סותרים.
מצטערת אם הייתי בוטה מדי,אבל לדעתי יכולתי להתבטא אפילו ביתר חריפות.
[ליצירה]
על מה מדברים גלי הים
על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב
וכשהם נוסכים רוגע ושקט
האם הם חושבים על האדם
והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור.
רגשותיו מתערבבים עם המציאות
ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו
עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים.
גלי הים מגיעים אל החוף
וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה.
האדם עומד ומביט אל הים
נסער ונפעם מהמיית גליו
והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת.
והאם גל גואה ישבור את האדם
איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה
ומאיים להציף את חייו
הים והאדם כאחד הם
מנוחה אינם נותנים לעצמם
האדם עומד אל מול פני הים
והים מושיט אליו ידיים
באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך.
(ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר)
[ליצירה]
משהו חסר לי. נדמה לי שכדאי לקחת את השיר הזה הלאה:
לתת קצת יותר רמזים על מהו ה"הכל" הזה שאת נושאת, והסיום, לענ"ד, חסר מאד. קשה לי להבין מה הצורך בשורות האחרונות.
תגובות