[ליצירה]
גליה - תודה, ותאמיני לי שגם אני רציתי נעילה אופטימית יותר.
ידידה: תודה רבה על דבריך המחזקים. (אם כי, הפספוס והאשמה בשיר, יותר משהוא מתייחס לכך שלא דאגתי למלא את פורים בתוכן הוא מדבר על כך שאטמתי את עצמי מלהיות כלי לאור.וגם אלו לא הגורמים היחידים לעצבות.
ואני חושבת גם שבשביל להשליך את עצמך באופן כזה, ולסמוך על הקב"ה שיעשה בשבילך את העבודה הרוחנית צריך להיות ר' נחמן.)
אבל בכל אופן דברייך עודדו אותי עד מאד - תודה!
[ליצירה]
ושכחתי להגיד שהנוצה נראית ממש מנותקת מהדף, וגם עוד הרבה דברים שבפיה של בת תמותה מוגבלת כמוני אין מספיק מילים להגדיר אותם חוץ מהמילים הרגילות של נהדר, נפלא, מדהים וכל השאר.
[ליצירה]
השורה האחרונה דווקא מוצאת חן בעיני הפעם, מבחינת הכתיבה.
לכל השאר אני לא רואה טעם להתייחס. מי שמעריץ רוצחי המונים כדוגמת סטאין וסדאם ובאותה נשימה מאשים את הציונות בשטיפת מוח, אין כל תועלת בדיון ענייני איתו.
[ליצירה]
החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד.
נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים.
באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו")
בהצלחה!
תגובות