[ליצירה]
"80 שנה של מאבקים ותקוות" - אתה מתכוון שהתקוות תחילו ברגע שלנין מת??
(מילא, לזה שאתה כותב שירים אידיוטיים ומביע דעות ש"חסרות-הגיון" תהיה הגדרה עדינה עבורם. לזה כבר התרגלנו. אבל למען השם, תקרא את מה שאתה כותב!! )
[ליצירה]
שיר יפה, ואת התשובות לכל השאלות כל אחד צריך למצוא בחיים, כי מה זה עוזר אם מגליםאת האמת רק כשמתים? אמת צריך לחיות. ו - אני מצטטת (בתקוה שאני זוכרת נכון) שיר של זלדה, שנראה לי קשור.
אתה טועה \ זלדה
אתה טועה
גם על ערש דוי
לא נמוג הערפל
גם כאשר ניגש אלי המות
קרוב עד אימה
הייתי רחוקה תק פרסה על תק פרסה
מן החידה.
בהצלחה, ובתקווה שהרגע הזה יגיע עוד בחיים..
[ליצירה]
יפה. יש כאן בסיס מצוין לשיר - יש לך רעיון בנוי היטב ומטאפורה נהדרת.
מכאן אפשר לבנות את השיר, אבל אתה לא חייב להסביר לנו את המטאפורה לכל פרטיה. רמיזות מספיקות על מנת שאם קצת נתאמץ - נבין.
בנוסף, הייתי שמחה לראות את כל השיר הזה בשפה קצת יותר מליצית, ולוותר על פרטים מיותרים: למה זה רלוונטי אם אצילומים הם מטלסקופים מיוחדים או מהחלל?
לגבי כח המשיכה - אזכור יחיד בהקשר של הנמען בשיר יספיק גם כדי להבין את המטאפורה הפיזיקלית.
בהצלחה!
[ליצירה]
לדעתי - מגיע לשיר הזה שתתאמץ יותר כדי שהוא גם לא ייראה כשיר פשוט, שיחשוף בעצמו קצת יותר מהרובד הפנימי, ואז אנחנו נוכל להמשיך הלאה.
שיר הזקוק לכך שיצביעו עליו ויאמרו "יש כאן יותר ממה שנדמה" - איננו שיר שלם בעיני.
בהצלחה!
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
תגובות