התמונה יפה, אבל נראה לי שהשם שיותר יתאים ליצירה הוא "אגדל" (או "אגדלך" מתוך המקורות) ולא "קטונתי", קטונתי מסמל איזה התכווצות, בעוד התמונה שלך מסמלת דווקא את הצמיחה. אומנם היא עוד בא יבה, אבל היא עם הפנים קדימה ולא אחורה.
אם לא הייתי מביטה בכותרת לא הייתי רואה את החיפושית המתוקה הזו...
ועוד עם העלה-פשוט מושלם!
קצת אחרת את מוכתרת בזו לצלמת בעלת עיני הנץ החדות ביותר בעולם! (הפרס הוא הכישרון שבו התברכת...)
המשיכי להנעים את זמננו עם תצלומייך המיוחדים,
ליתוש.
[ליצירה]
התמונה יפה, אבל נראה לי שהשם שיותר יתאים ליצירה הוא "אגדל" (או "אגדלך" מתוך המקורות) ולא "קטונתי", קטונתי מסמל איזה התכווצות, בעוד התמונה שלך מסמלת דווקא את הצמיחה. אומנם היא עוד בא יבה, אבל היא עם הפנים קדימה ולא אחורה.
[ליצירה]
ממש מקסים!
אם לא הייתי מביטה בכותרת לא הייתי רואה את החיפושית המתוקה הזו...
ועוד עם העלה-פשוט מושלם!
קצת אחרת את מוכתרת בזו לצלמת בעלת עיני הנץ החדות ביותר בעולם! (הפרס הוא הכישרון שבו התברכת...)
המשיכי להנעים את זמננו עם תצלומייך המיוחדים,
ליתוש.
[ליצירה]
מוכרחה להתוודות-קשה לי. קשה לי עם שירים שהם רשימת מכולת. אין לי ספק שהיצירה נכתבה ממקום עמוק,כואב ורגיש, ומי כמוני תצעק את המסר שלך בראש חוצות, ועדיין. פרגן לנו קצת יותר מלל בבקשה..
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
[ליצירה]
משום מה המחשבה הראשונה שלי הייתה שענן יורד מטה, כמו קרן -אור לעבר הפסל.. ורק אז הבנתי שאולי זו מזרקה פשוטה מאחוריו. בכל אופן, מעניין (למרות שחסר אור). העצים נראים ממש כמו ציור..
[ליצירה]
חמוד ממש! וגם הצילום נכון בעיניי- להאיר את החלק הקידמי של המדורה ולהחשיך את הדמות, זה יוצר אפקט אמיתי. כיף לדעת שיש עוד מי שמתעסק בפלסטלינה :-)
[ליצירה]
לכמה שניות התרשמתי באמת. אשכנזי ייצוגי המעז להפנות עורף להתנשאות המיותרת והבלתי מוצדקת בעליל של כל אותם "אליטות לכאורה".
חשבתי שבאת לדבר בשמם של אהבת אחים, קבלת השונה ממני ואולי החשוב ביותר- הכרה בעובדה שאת כולנו ברא אלוקים. לכולנו, על מנהגינו וקולולינו, חלק שווה בקידום העולם והגאולה.
ואז בא התיקון.
ושוב התברר שבכל מקום בו עלינו להשפיל מבט, להכות על חטא ולנסות לתקן- אנחנו בוחרים להאשים את האחר.
צודק, זה באמת יותר קל.
תגובות