אכן מבחינה מקצועית ישנה חשיפת יתר אך לדעתי, בעקבות הטשטוש שנוצר נותר מקום רב יותר לדמיון. צריך לזכור,צילום הוא סוג של אומנות ובאומנות לומדים לדמיין.
תודה לך שלא גזלת...
[ליצירה]
אכן מבחינה מקצועית ישנה חשיפת יתר אך לדעתי, בעקבות הטשטוש שנוצר נותר מקום רב יותר לדמיון. צריך לזכור,צילום הוא סוג של אומנות ובאומנות לומדים לדמיין.
תודה לך שלא גזלת...
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
תגובות