אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
תמונה מאוד מעניינת.
הקומפוזיציה פשוט מעולה [זה שהילדה בקצה כל כך מוסיף!].
הרגליים למעלה, אמממ, בעיקרון הן הורסות, אבל מצד שני הן גם מוסיפות. זה נראה כאילו הן נכנסו בטעות [מה שאני משערת שאכן קרה], ולכן זה הורס, אבל כאוביקט מכוון הן בהחלט יכולות להוסיף. איך עושים את זה? אולי ע"י השם. אני ממליצה לך לחפש שם שיכלול גם את הרגליים שלמעלה בתוך התמונה, ויפתור את הבעיה הזאת.
בכל מקרה, מצויין.
אוקיי, אז אם ככה - מצויין.
באמת לא הבנתי את השם הקודם ותהיתי האם הוא מכוון לרגליים שלמעלה. [רק שלדעתי זה לא מספיק ברור שזו הכוונה. אבל זו כמובן הבחירה שלך...]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
תמונה מאוד מעניינת.
הקומפוזיציה פשוט מעולה [זה שהילדה בקצה כל כך מוסיף!].
הרגליים למעלה, אמממ, בעיקרון הן הורסות, אבל מצד שני הן גם מוסיפות. זה נראה כאילו הן נכנסו בטעות [מה שאני משערת שאכן קרה], ולכן זה הורס, אבל כאוביקט מכוון הן בהחלט יכולות להוסיף. איך עושים את זה? אולי ע"י השם. אני ממליצה לך לחפש שם שיכלול גם את הרגליים שלמעלה בתוך התמונה, ויפתור את הבעיה הזאת.
בכל מקרה, מצויין.
[ליצירה]
אוקיי, אז אם ככה - מצויין.
באמת לא הבנתי את השם הקודם ותהיתי האם הוא מכוון לרגליים שלמעלה. [רק שלדעתי זה לא מספיק ברור שזו הכוונה. אבל זו כמובן הבחירה שלך...]
[ליצירה]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
יאיר.. אני מתאפקת שלא להתחיל ויכוח חדש בינינו.. רק דבר אחד: "קלגסים במדים שחורים ששולחים יד באחיהם"- כאשר אתה קורא לאחיך, יהודי לכל דבר, בשם "קלגס" (ולא אחזור על כינויים גרועים יותר) אתה מוכיח שאתה לא באמת אח לו. אחים אמיתיים דבקים זה בזה גם בזמנים קשים, גם אם הלכו בדרכים שונות. זו הדרך היחידה לעם שלנו, תמיד היתה, לעמוד מול אויבים.ביחד!
[ליצירה]
הצהרה רשמית לאלו שאינם מכירים אותי: מעולם לא השתמשתי בפוטושופ או תוכנת עיבוד אחרת. אני חושבת שתפקיד הצלם הוא למצוא רגע ולא ליצור אותו ,ומתנגדת עקרונית לעיבודים רטרואקטיבים. (זה בעקבות כמה הודעות אישיות שקיבלתי בהקשר לתמונה הנ"ל).
והשקיעה הספציפית הזו הייתה באמת אחת המדהימות שראיתי, כאילו מישהו שזר חוטי כסף בכל מקום, וואו אמיתי! (זוכר,שי?)
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
[ליצירה]
ואולי זו בדיוק הנקודה.. האם אתה כותב מתוך צורך פנימי עמוק לבטא את שמתחולל בתוכך, או רק לשם תשומת לב? והאם שיר שנכתב מתוך מקום כזה יכול להיות מוצלח באמת?
(וזה נאמר כתגובה לשיר הזה בלבד, לא קראתי עדיין את שאר היצירות שלך).
זו נקודה למחשבה להרבה מאוד יוצרים כאן.
תגובות