אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
תמונה מאוד מעניינת.
הקומפוזיציה פשוט מעולה [זה שהילדה בקצה כל כך מוסיף!].
הרגליים למעלה, אמממ, בעיקרון הן הורסות, אבל מצד שני הן גם מוסיפות. זה נראה כאילו הן נכנסו בטעות [מה שאני משערת שאכן קרה], ולכן זה הורס, אבל כאוביקט מכוון הן בהחלט יכולות להוסיף. איך עושים את זה? אולי ע"י השם. אני ממליצה לך לחפש שם שיכלול גם את הרגליים שלמעלה בתוך התמונה, ויפתור את הבעיה הזאת.
בכל מקרה, מצויין.
אוקיי, אז אם ככה - מצויין.
באמת לא הבנתי את השם הקודם ותהיתי האם הוא מכוון לרגליים שלמעלה. [רק שלדעתי זה לא מספיק ברור שזו הכוונה. אבל זו כמובן הבחירה שלך...]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
תמונה מאוד מעניינת.
הקומפוזיציה פשוט מעולה [זה שהילדה בקצה כל כך מוסיף!].
הרגליים למעלה, אמממ, בעיקרון הן הורסות, אבל מצד שני הן גם מוסיפות. זה נראה כאילו הן נכנסו בטעות [מה שאני משערת שאכן קרה], ולכן זה הורס, אבל כאוביקט מכוון הן בהחלט יכולות להוסיף. איך עושים את זה? אולי ע"י השם. אני ממליצה לך לחפש שם שיכלול גם את הרגליים שלמעלה בתוך התמונה, ויפתור את הבעיה הזאת.
בכל מקרה, מצויין.
[ליצירה]
אוקיי, אז אם ככה - מצויין.
באמת לא הבנתי את השם הקודם ותהיתי האם הוא מכוון לרגליים שלמעלה. [רק שלדעתי זה לא מספיק ברור שזו הכוונה. אבל זו כמובן הבחירה שלך...]
[ליצירה]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
[ליצירה]
מעט סתמי לטעמי.. אין קומפוזיציה ברורה, הרקע מקושקש מדי ומקשה על מיקוד,ואולי היה כדאי לחכות ליום שמש או לארגן תאורה מלאכותית לפחות.
אבל אכן.. אילנות קסומים הם :-)
[ליצירה]
ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
תגובות