Mi
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
- Most Beautiful
- MoonMan
- Younger Days
- WorkProcess
- Heaven is somewhere out there, but you are too afraid to seek
קשור אלי
- [ליצירה] פששש...הציור יפה וגם הדוגמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור שכמעט הייתי בטוח שזאת תמונה. מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] ואיייייייייייייייייייייייייייייייייייייי! כמה חי, כמה נושם! [ליצירה]
- [ליצירה] הי, זאת מיבלאש?? יא אללה! איזה ציור טוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! כשרוני למדי. החצי חיוך הזווית. מעולה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ד-ה-י-ם ! [ליצירה]
- [ליצירה] את כשרונית! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] כשרונית אני לא, אבל אם התכוונת כישרוני, אז תודה על המחמאה (: [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב דמעות, דמעה יכולה לרדת גם מהקצה הקרוב לאף, שם היא נוצרת. בדרך כלל משם היא יורדת. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אוהב את הרעיון, למרות שאני עדיין לא בטוח מה בדיוק רציתי לומר, כי אני בעצמי מנתח את זה לפחות בשתי דרכים. תודה על התגובה (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאני קצת מכיר את ההרגשה הזאת.. חריזה מצויינת, משפטים קולעים. אהבתי, במיוחד את הבית השלישי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקנא קלות אהבתי. טכניקה מעולה, ועניין שהוא מעבר להעתקת מציאות נטו, גם אם ריאליסטי להפליא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] כשרונית אני לא, אבל אם התכוונת כישרוני, אז תודה על המחמאה (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] עפרונות, אם לדייק. 8B לשחורים, 2B לגוונים בפנים, ותספות של 6B ו 7B כשצריך. אני שמח שאהבת. לפי מה שהספקתי להציץ בדפיוצר שלך, גם את לא בדיוק קוטלת קנים (: [ראו ערך: "דרקון (2)"] [ליצירה]
- [ליצירה] בקשת המלצות? here you go: הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה. התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה. [ליצירה]
- [ליצירה] "מי אמר לך שאת מוזרה ומי אמר שזה אסור ומי זרק לך איזו הערה תגידי זה סגור מי אמר לך שאת מוכרחה ומי לחץ אותך לקיר בתוך כל מישהו את יכולה לשמוע איזה שיר ... מי אמר לך שאת יכולה לתת הכל מבלי לחשוב בזיכרון ישן על התחלה חבוי לו גם הסוף" עמד ברקע הכתיבה, או שזה סתם צירוף מקרים מפתיע? [ליצירה]
- [ליצירה] המצויר הוא אני, אם להודות באמת... מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי? אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (: צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר. [ליצירה]
תגובות