לנצר,

 

שמחה מהולה בעצב

כך תמיד אצל יהודים

וכך גם היה הערב.

 

עת שמחת אירוסיו של חברינו

נתבשרנו בבשורה המרה

והשמחה וההתרגשות

נהפכה לשכול וכאב

ושתיקה

וקול דממה דקה.

 

הבשורה המרה נשמעה באוזניי

ודמעה ירדה מעיניי

ונזכרתי ב ´ונתנה תוקף´

בראש השנה יכתבון וביום כיפור יחתמון

ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה ...

וחיל אחז את גופי

מי במים ומי באש

מי בחרב ומי בצרה

וכל הדרך לבית מנגינה אחת נוגנה בפי,

ה´, ה´ אל חנון ורחום

ארך אפים

ורב חסד

ואמת...

איה מקום כבודו?!

 

לעילוי נשמת הקדושים מתת רוזנפלד-אדלר, כנרת מנדל ועוז בן-מאיר.

תנצב"ה

הי"ד