אני אוכלת חושך לארוחת בוקר
מלחמה לארוחת צהריים
סרטים כחולים הופכים למשהו שתולים בצומת
ילדים קטנים משחקים במכוניות תופת
והולכים לצלול בים המוות של סיני
מחפשת פיסה קטנה של אהבת אדם
בתוך מצור שנמשך כבר אלפיים שנה
לה לי
-
כותבת את הכן ואת הלא ואת מה שביניהם ובעיקר.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האם זה מכתב התאבדות אמיתי? מקווה שלא. בבקשה לא. [ליצירה]
- [ליצירה] "חורשת התקופה". ביטוי מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. אין לי דרך אחרת להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] ידינו לא שפכו את הדם הזה? ואת דמן של עוד רבות... חזק מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כשגברים בוכים, אני יותר מתרגשת. מזכיר את "לא תדעי לעולם, איך בכיתי... בשקט". [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. אין כמו המילים הפשוטות. מקווה שהכל טוב עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולה שלא להגיב. תיארת יפה את הקושי הגדול בלעזוב בית. ובית זה באמת לא רק ארבעה קירות. מצטרפת לכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] חיבור מצויין של ישן וחדש. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני באמת אוהבת את תל אביב. זה ממש יוצא מתוך כאב. הלואי ונפתח לבבות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין. אנחנו לא מספיק חשים. גם בראשנו וגם בבטננו וגם בליבנו. [ליצירה]
תגובות