אני אוכלת חושך לארוחת בוקר
מלחמה לארוחת צהריים
סרטים כחולים הופכים למשהו שתולים בצומת
ילדים קטנים משחקים במכוניות תופת
והולכים לצלול בים המוות של סיני
מחפשת פיסה קטנה של אהבת אדם
בתוך מצור שנמשך כבר אלפיים שנה
לה לי
-
כותבת את הכן ואת הלא ואת מה שביניהם ובעיקר.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התעוררתי מאוד. בחינת נוגע לא נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] מי שהיה בערב ט באב בכיכר רבין, יודע שזה לא נכון. זה באמת עניין של שפה משותפת וויתור של שני הצדדים. זה לא שאנחנו טובים והם הרעים. שני הצדדים אטומים ועסוקים רק בעצמם. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. אין כמו המילים הפשוטות. מקווה שהכל טוב עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש טוב. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] כשגברים בוכים, אני יותר מתרגשת. מזכיר את "לא תדעי לעולם, איך בכיתי... בשקט". [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. עכשיו נילס הולגרסון? (לא בציניות) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא ממש מבינה בצילום אבל התמונה הזאת חזקה בטירוף. כמו התגלות. מאוד מעוררת. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת מעולה. רחם של אימא ומוות זה אותו הדבר? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאת מעולה. השיר הזה עושה לי לחשוב וזה אומר שהוא טוב. לכל אחת יש הרהורים כאלה לפעמים... [ליצירה]
- [ליצירה] אני באמת אוהבת את תל אביב. זה ממש יוצא מתוך כאב. הלואי ונפתח לבבות. [ליצירה]
תגובות