התחברות לשורשים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד מאוד... אהבתי את הרעיון. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] "מחלת עור" [ליצירה]
- [ליצירה] שי, רצחת! תמונה מצויינת. האמת, הידיעה שזה נעשה בפוטושופ (אתם עושים לי חשק לברר וללמוד על זה) קצת הורסת. ובכל זאת... יפה! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש טוב. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אפשר לעשות את זה גם בלי פוטושופ? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אבל ככה זה נראה [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!! זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב. הנה איך עושים את זה: שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים.. נ.ב. לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון. [ליצירה]
- [ליצירה] אז אם ככה יש לך רעיונות מקוריים מאד, ותוצאות מדהימות עוד יותר ;) [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהנקודות הרבות מפריעות קצת. כדאי להוריד אותן. אם תוותרי עליהן, אולי תהיה פה יותר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר וכואב. התחברתי מאד לנושא של כאב השכחה (שכואב הרבה יותר מהזכרון) קשה שלא ליפול לבנאליות כשעוסקים בנושא שכל כך הרבה נכתב עליו, ואמנם בשני הבתים האחרונים השיר נשאר בגבולות המוכרים, אך בהמשך הוא מתרומם משם ומצליח להפתיע ולרגש. אני חושבת שהעוצמה של השיר היא בבתים האחרונים שלו וניתן לבנות מהם שיר מלא. (לצמצם את הראשונים, ולתת לאחרונים יותר משקל.) מה דעתך? לגבי התוכן: כפי שכתבתי, הנושא קרוב ללבי מאד. גם אני מוצאת את עצמי בחרדה מהשכחה, מוודאת שאני עדיין זוכרת את צורת ההליכה, את החיוך ואת צליל הקול... אבל אני לא מסכימה עם השורה האחרונה. העובדה שאנחנו שוכחים לא מוחקת את קיומם של אלו שהיו. זה לא הזכרון שמשאיר אותם, אלא עצם העובדה שהיו, שקיומם השאיר את רישומו בעולם גם אם אנחנו, מכח הגזירה, שוכחים ולא מודעים לו. [ליצירה]
- [ליצירה] א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום. הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים. ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר שאלת - אני מאמינה שכך זה גם אצל האדם. כל נפילה נועדה לרומם למקום גבוה יותר. אבל בהייקו הזה לא כיוונתי דווקא לכך. בהייקו בדרך כל מתוארת תמונת נוף שיש בה מן ההקבלה לנפש האדם. השיר (המוקדש לאפרת - בחורה מוכשרת מאד שכותבת הרבה בתחום ההייקו) מבקש להימנע מההקבלה אלא לדבר ישירות על האדם. (לפעמים הדימוי בשיר הוא כל כך נוקב וחד שהוא מכאיב יותר מאשר מילים פשוטות) ובאותה נשימה, המילים "נשיר עלינו" מהוות גם מטאפורה לאדם כעץ. (כשכתבתי חשבתי דווקא על העצב שמשיב הסתו, אבל לא אני אהיה זו שתאמר לא להסתכלות אופטימית וחיובית) [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש השורות הראשונות מצוינות. נהניתי מהטון מלא הפאתוס שמסתיר מאחוריו חיוך ציני. את הבית השני אני חוששת שלא הבנתי. מה פשר המילה "אגוע"? [ליצירה]
- [ליצירה] אל שולחן העבודה שלי. נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא משהו נורא מפולסף. זה צילום מעיר האמונה, ורציתי להראות את חוסר הסדר - ספר אלגברה, קרטון, מעיל.. [ליצירה]
- [ליצירה] אפילו טוב מאד. ארספואטיקה מהסוג שאני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה - זה חזק. אין מילה אחרת. [ליצירה]
תגובות