התחברות לשורשים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד מאוד... אהבתי את הרעיון. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] "מחלת עור" [ליצירה]
- [ליצירה] שי, רצחת! תמונה מצויינת. האמת, הידיעה שזה נעשה בפוטושופ (אתם עושים לי חשק לברר וללמוד על זה) קצת הורסת. ובכל זאת... יפה! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש טוב. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אפשר לעשות את זה גם בלי פוטושופ? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אבל ככה זה נראה [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!! זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב. הנה איך עושים את זה: שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים.. נ.ב. לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון. [ליצירה]
- [ליצירה] אז אם ככה יש לך רעיונות מקוריים מאד, ותוצאות מדהימות עוד יותר ;) [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד משירי הילדים הטובים. רשמתי לפני, לכשאפגוש מלחין.. [ליצירה]
- [ליצירה] מה קרה? פתאום אנחנו בעד החינוך בישראל? (ואם אתה לא זוכר, אז הנה רמז- מי כתב מאמר בשם "מערכת החינוך הישראלי מחנכת לא לדעת"? מתוך שירו של מי לקו הציטוט : "לא מהמשכילים הישועה תגיע! לא בדוקטורים ופרופסורים הַפִתְרוֹנִין." ?) יאללה, תחליט כבר איפה אתה! אתה בעצמך לא יודע מהן דעותיך בשום נושא, אז איך תצליח לשכנע אותנו? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אני בטוחה שכתבת הכל תוך גיחוך מלא הנאה, אבל היצירה הזו ראויה לקריאה רצינית. והיא מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. (פעם ראשונה שהעזתי להבין ואפילו להזדהות) [ליצירה]
- [ליצירה] משה - חשבתי שאתה מכיר את אופן התגובות שלי מספיק בכדי לדעת שבשום אופן אין כאן כוונה לפגוע, להעליב, או להתנצח ח"ו. בסה"כ הפנינו את תשומת לבך לטעויות הקלדה, שחבל שיהיו. בדרך כלל עדיף לעבור על השיר לפני השליחה ולהגיה. על אילו משחקים אתה מדבר? [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי: התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב. לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.) באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: כאשר משבצים מהתנ"ך, השיבוץ נעשה מתוך הנחה שהקורא מכיר את המקור. כך גם, לפעמים, בשירי מחווה למשוררים אחרים, או כאשר מתייחסים לשיר אחר. (פראפרזות, פארודיות, או ארמז) בכל המקרים הנ"ל קיים יחס בין המקור לבין השיר החדש מבחינה רעיונית, ולא נעשה שימוש מקרי במילים של מישהו אחר. בנוסף, על התנ"ך לא חל חוק זכויות יוצרים, כמו גם על כל דבר שנכתב לפני למעלה משבעים שנה. כך שתיאורטית אף אחד לא יכול למנוע בעדך לכתוב בעצמך את שירת חנה. אבל תסכימי איתי שעדיין זה לא יהפוך את הכתיבה שלך למקורית, נכון? עד כאן דעתי הקטנה. וחוץ מזה, התייעצתי עם אנשים שמבינים בעניין יותר ממני, ואני שמחה לקשר לדעת הגדולים: [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!! זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב. הנה איך עושים את זה: שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים.. נ.ב. לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון. [ליצירה]
- [ליצירה] לו רק יכולתי. [ליצירה]
תגובות