הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!!
זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב.
הנה איך עושים את זה:
שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים..
נ.ב.
לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון.
[ליצירה]
הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!!
זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב.
הנה איך עושים את זה:
שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים..
נ.ב.
לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון.
[ליצירה]
בהחלט. שיר נהדר.
ההערה לגבי ה"בסערותי" מיותרת. רובנו מספיק אינטליגנטים להבין את זה, לא?
היפ - אם הבנתי נכון, הכוונה היתה לחקות את דיבור המצילים, ולכן ה"גיברת" עם י' וכו', וזה רק מוסיף.
[ליצירה]
למיטב זכרוני קומוניזם ולאומיות לא הולכים ביחד, תקן אותי אם אני טועה... (כן, כן, אתה כן סכיזופרן.אתה לא יכול לקרוא לאחדות כל העמים ובה בעת להטיף למעין "תורת גזע" חדשה לפיה העם הרוסי הוא העם הנבחר..)
[ליצירה]
לא! אל תורידו את שמואל מהאתר! עד שיש פה מישהו שכותב אחלה נונסנס כמו שצריך, אתם רוצים להוציא את הבנאדם (זה אמנם מוטל בספק שמדובר בבנאדם, אבל בכל זאת..)?
ודרך אגב - אין, אין עוד אנשים כל כך פרימיטיבים שעדיין תקועים בשנות הארבעים ומאמינים בקומוניזם! יש לך נטיה כרונית לסתור את עצמך.
[ליצירה]
התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת.
אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם..
[ליצירה]
יפה. העלה לי אסוסיאציה משום מה לאיזשהו רעיון בחסידות. שכשהלב, הרוחני, רוצה לשמוח באמת מתוך תחושת דבקות בה', הגוף מלגלג עליו. וזו הסיבה שהחסידים אוכלים ושותים, כדי לשמח את הגוף ושישתוק ויתן ללב לשמוח.
שנזכה לשמחה אמיתית..
[ליצירה]
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
[ליצירה]
כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה.
ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא:
את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק.
ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד.
את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה.
אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית.
שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי..
שלך, בכנות..
תגובות