הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!!
זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב.
הנה איך עושים את זה:
שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים..
נ.ב.
לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון.
[ליצירה]
הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!!
זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב.
הנה איך עושים את זה:
שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים..
נ.ב.
לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון.
[ליצירה]
על מה מדברים גלי הים
על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב
וכשהם נוסכים רוגע ושקט
האם הם חושבים על האדם
והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור.
רגשותיו מתערבבים עם המציאות
ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו
עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים.
גלי הים מגיעים אל החוף
וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה.
האדם עומד ומביט אל הים
נסער ונפעם מהמיית גליו
והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת.
והאם גל גואה ישבור את האדם
איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה
ומאיים להציף את חייו
הים והאדם כאחד הם
מנוחה אינם נותנים לעצמם
האדם עומד אל מול פני הים
והים מושיט אליו ידיים
באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך.
(ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר)
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
תגובות