הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!!
זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב.
הנה איך עושים את זה:
שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים..
נ.ב.
לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון.
[ליצירה]
הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!!
זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב.
הנה איך עושים את זה:
שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים..
נ.ב.
לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון.
[ליצירה]
שאול המלך הוא דוגמא מצוינת לסכנה הטמונה בגישה שלך.
שאול, שחז"ל מעידים עליו שהוא "אחד מנסיכי אדם", והכתוב מעיד עליו שהוא אדם "משכמו ומעלה"
נטמע, לצערנו הרב, בזכרון הקולקטיבי שלנו כ"איש הרע", זה שרדף את דוד באובססיביות, זה שחמל על אכזרים והתאכזר לרחמנים.
לפי הגישה שלך, יש לאמר: וכי אין זה נכון? הרי עובדה היא ששאול רצח את כהני נוב, שאין שום הסבר הגיוני לרדיפה שלו את דוד.
אלא שהצורה שבה הוא נתפס בקרב המון העם היא מעוותת. רובנו לא זכינו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, זו הכוללת בתוכה את שאול משיח ה', נסיך-אדם, ביחד עם חטאיו.
ולתפיסה מעוותת דומה, לחרדתי, היצירה שלך מובילה. התעלמות מוחלטת מגדלותו של אהרן.
ודבר נוסף שכחת: אהרן לא נענש לבסוף, על אף כל הדברים שנאמרו לעיל. וידוע שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה - אם כן: כיצד תתרץ את העובדה שאהרן לא קיבל שום עונש על מעשה העגל?
[ליצירה]
יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי:
התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב.
לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.)
באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד.
[ליצירה]
מה קרה? פתאום אנחנו בעד החינוך בישראל?
(ואם אתה לא זוכר, אז הנה רמז-
מי כתב מאמר בשם "מערכת החינוך הישראלי מחנכת לא לדעת"?
מתוך שירו של מי לקו הציטוט :
"לא מהמשכילים הישועה תגיע!
לא בדוקטורים ופרופסורים הַפִתְרוֹנִין." ?)
יאללה, תחליט כבר איפה אתה! אתה בעצמך לא יודע מהן דעותיך בשום נושא, אז איך תצליח לשכנע אותנו?
[ליצירה]
מעניין. קצת יותר מדי טראגי מכדי לעורר אמון, ובעיקר - הסיום קטוע באמצע? או שמא זה סיפור בהמשכים? (גם אפ כן, ראוי לשייף מעט, שהסוף לא יהיה כל כך פתאומי וחד.)
תגובות