התחברות לשורשים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד מאוד... אהבתי את הרעיון. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] "מחלת עור" [ליצירה]
- [ליצירה] שי, רצחת! תמונה מצויינת. האמת, הידיעה שזה נעשה בפוטושופ (אתם עושים לי חשק לברר וללמוד על זה) קצת הורסת. ובכל זאת... יפה! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש טוב. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אפשר לעשות את זה גם בלי פוטושופ? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אבל ככה זה נראה [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!! זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב. הנה איך עושים את זה: שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים.. נ.ב. לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון. [ליצירה]
- [ליצירה] אז אם ככה יש לך רעיונות מקוריים מאד, ותוצאות מדהימות עוד יותר ;) [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה נהדרת, באמת ובתמים. ההמשך הפך להיות "סיפורי" מדי,שלא לומר "דבר תורה בשורות קצרות" - ולא שירה. חבל לי, כי יש לשיר הזה פוטנציאל עצום בעיני. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. צילום שהוא לא בדיוק תלוש או מופשט לחלוטין, ובכל זאת יש המון דרכים לראות ולפרש אותו, מעין ועד מערבולת. אהבתי את זה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה היה צילום, זה היה שרוף. אבל זה לא. וזה- מסנוור. זה יפה. (יש לקרוא את שתי המילים האחרונות בטון הכי מלא התרשמות כנה שאפשר להפיק) [ליצירה]
- [ליצירה] כאן זה חרם אפילו יותר. הסיום ב"עוד קשר הלך לפח" תלוש לחלוטין. אביאל הוא בפירוש לא "עוד קשר" עבור אודליה. מצטערת, לא קניתי את זה. ואם אתה זקוק לעוש עשרים פרקים כדי לסיים את זה טוב (טוב יכול להיות גם חתונה...), לך על זה. למעננו ולמענך, אל תתחשב בנו. אנחנו תמיד יכולים להכנס לדף היוצר שלך ולעלעל בפרקים הקודמים. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, יוחאי צודק. לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה. לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מגניב, בדיוק חשבנו על הנקודה הזו השבוע, תוך כדי התארגנות למסיבת פורים. ככה זה. גם בסיפורים עם הפי אנד יש דמות טראגית. וקצת, זו כן טראגדיה. יש אמנם רבים שהלכו אל מותם למען העם, אבל אני לא מכירה עוד הרבה דמוית במהלך ההיסטוריה שהקריבו את חייהם - כלומר, לחיות עם אחשורוש - יש אפילו מדרש שהיא היתה נשואה למרדכי ובכך שהלכה אל אחשורוש מרצונה מנעה את האפשרות לחזור אליו אי פעם - בקיצור, אחרי הנסיון הכושל שלי להסביר את עצמי, הסיפור של אסתר הוא טראגדיה אנושית מזעזעת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! ואפילו מאד! לי זה הזכיר את מלך האריות.. וההבעה, אם כבר מדברים, דומה להבעה של הצבועים.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה. העיבוד דורש שיפור לענ"ד. קצת פחות להגיש על כפית. [ליצירה]
- [ליצירה] איה - לא. הוא עושה את זה כבר מלפני הרבה זמן. [ליצירה]
תגובות