על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה הבהרות: את הידיים צייר מיכאלנג'לו, בציור 'בריאת האדם'. השאר זה שלי (בעזרת הפוטושופ) הטקסט: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו" (תהילים לב ו) היה אמור להיות משולב בתמונה, אבל לא הצלחתי לעשות את זה קריא, אז בצער רב וויתרתי, ולכן זה בכותרת. תהנו [ליצירה]
- [ליצירה] הי! סובבת את זה :-) אהבתי את העיבוד. וזה קטע קטן מהציור שעל תקרת הקפלה הסיסטינית, אני לא חושבת שיש לו שם. [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי בהחלט!! במיוחד כחולת צבע סגול. היי.. אני בת מותר לי! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לזה שם. היצירה נקראת "בריאת האדם". (ודווקא להרבה מקטעי הפרסקו בקפלה הסיסטינית יש שם). אישית, מפריע לי מאוד השימוש ביצירה הכ"כ נוצרית הזאת, שיחסי האדם והאל המתוארים בה הם לא ממש יהודיים, בלשון המעטה. [ליצירה]
- [ליצירה] על "יופיו של יפת באוהלי שם" שמעת? הסצנה היא תנכי"ת, ולא זכור לי שיש בה איזשהו אלמנט נוצרי מופגן (מלבד המיקום), בטח שלא בפרט הקטנטן מתוכו שבו השתמשתי. ואם אפשר להשתמש בשירה נוצרית ומוסלמית בשביל חזנות ולהלחין פסוקים (כפי שנעשה במשך דורות והוכשר ואף עודד ע"י הרב עובדיה) אז למה לא בשביל לצייר פסוק? חוצמזה שהתמונה די מטושטשת, וציינתי את המקור רק בשביל ההגינות, ולא בשביל לשים דגש על המקור. הבעיה היחידה שאולי יש בציור היא האנשה של האל, שגם הנוצרים התנגדו לה, ונראה לי שזה רק רמוז בקושי, ואם לא מציירים פנים או משהו שהוא בברור ציור דמות האל, לא צריכה להיות בעיה. תודה בכל זאת על האכפתיות, ופעם הבאה אשתדל לא להתעצל, ולחפש מקורות יותר ברוח היהדות [ליצירה]
- [ליצירה] אני באמת פעורת פה (כלומר, הייתי, לפני שכתבתי תתגובה) זה מהמם, מקסים, הכחול שם מטריף, זה גורם לי לסוג של טירוף והאור כ"כ יפה אפשר להדפיס את זה? וואו וואו ווואאאווווווו [ליצירה]
- [ליצירה] בתור אחת שלא מכירה את הציור, הוא מדהים. נכון שכשהבנתי שהוא נוצרי זה קצת ביאס, אבל אהבתי את התגובה של נבי"ש. חוכמה בגויים תאמין, אומנות זה לא תורה , זה לגיטימי. חבל שהפסוק לא השתלב, זה בהחלט יכול להיות מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] התעוררתי מאוד. בחינת נוגע לא נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] עיבוד יפיפה. כל המערבולות ואי הבהירות, ומצד שני ההארה העמוצה שיש במפגש הזה בין אדם לאלוקיו. שילוב הצבעים מקסים. אהבתי, בקיצור. [ליצירה]
- [ליצירה] זה קצת הורס מההתפעלות, כשיודעים שזה נעשה על ידי תוכנה, אך הדבר הראשון שיצא מפי היה וואוו! יש'ך את זה בצבעים, אחי אתה מאיר, חבל'ך על האף. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, חונכת היטב. וגם לימדו אותך לכתוב לא רע. אבל קשה לי לומר שיש לי יותר מאשר מושג מעורפל לגבי מה מתרחש כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] איך שרציתי להגיב ראשון, אבל קראתי את זה פעמיים לפני , וכוכב קדם אותי. אכן, זה באמת הכיף הגדול של האתר שפעם ב, מופיע כאן 'סיפורת של ממש'. ירושלים של הסיפור דווקא לקחה אותי ל'מיכאל שלי' אולי כי קראתי לא מזמן, אולי הגיבורה הנשית. נראה לי שהעניין בסיפור הוא דווקא כן שינויים בעולם הזה. הרקע הוא המציאות החדשה של אחרי 67, של מכוניות אמריקאיות חדשות, ' האנשים המוצלחים, העשירים והמהוללים', ירושלים של תיירים, של הפרגמטיות של בעלה אריה. אך ירושלים זו נקנתה באידיאל של האומה, השייך רק לגבריות (שוב הפרגמטיות של אריה) והיא לעומת זאת כנועה תמיד, אומרים לה מה לעשות, ומתנגדת בכך לגבריות זו, מחפשת את העבר, את ירושלים של לפני, של המימד הרביעי, של אבא שלה עוד חי היא מחפשת 'רחוב תת קרקעי' רחובות שלא פסעה בהם קודם, כתובות עתיקות של המנדט תופסות את תשומת ליבה (ואז בדיוק מופיע אביה). תמיד הנסתר תופס אותה, העבר ומסתורי- אך תמיד הדמות של האב נעלמת, מתפוגגת עם החלומות וההזיות שלה,ומולה עומד אריה שמתרכז בהווה, במכונית יותר טובה, בפקקים בכניסה לעיר, באהבה שלהם היום, ולא בסיבה שהתאהבו. ובסוף כמו רוח האב המתפוגגת, "כמו בצל בתוך בצל בתוך בצל, יקלוף עוד שכבה ועוד ? לבצל אין לב, וכמה שמקלפים אותו לא מגיעים לשום מקום. דבר לא יפגוש שם אדם אלא את עצמו, ללא קהל, במה או תפאורה. באין הפנימי נעדר החומר ישלב כף בכף עצמו, או יירתע הימנה. אינטימיות." היא מחפשת את הנסתר, הפנימי האינטימיות שאין לה עם בעלה. הם הולכים ברחוב "כמו" זוג רגיל לחלוטין, אך בעצם זה רק בגלל התכליתיות של בעלה, שבכל מחיר לא יעצבן אותה, אך בסוף אולי אין שם כלום, המסע לחשיפת העבר והאינטימי נכשל, ו- "מאבדים היו את זהותם בתוך התנועה, הולכים ומיטשטשים, כרסיסי אור בערפל ונעלמים לבסוף בעלטת מוצאי השבת." יש לזה עוד הרבה דוגמאות בסיפור, ובקריא נוספת בטח יתפרש אפילו יותר. בכל מקרה כיף לקרוא, גם בפעם השלישית, כבוד לאתר שזה מתפרסם כאן, תודה שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] המממ הצלחת ליצור שיר בחריזה מבלי לאבד מהיישירות והרצינות ובלי תחושה של שורות מאולצות. בהחלט הישג רציני. אמנם בבית השלישי זה כבר קצת חורק, אבל לא נורא, שווה בישביל הבתים הקודמים. בנוגע לתוכן : כנראה שאתה מקבל את המצב הזה, שלמרות שהוא מוצג בתור פשרה, הרי בשורה התחתונה זה "אושר", ששוה את המחיר. אולי הכוונה היא כזאת: אם היינו נותנים דרור לשירה במצב של אהבה, היינו מפליגים במילים עד אינסוף ומאבדים שפיות עלה והצלח נביש [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי בשורה התחתונה ראפ ישראלי אפשרי או לא? ואם לא אז לא ממש הבנתי למה? למשל סגול 59 עשה ראפ ממש בסדר, (למרות שהצד המוזיקלי על הפנים) ואפילו לשבק"ס יש כמה יציאות טובות (מוזיקלית, ומבחינת איכות הראפ). אז מה הבעיה? [ליצירה]
- [ליצירה] איחוליי! המצאת ז'אנר חדש! (בעיברית- סוגה) אם אפשר לעשות את זה לטולקין אז למה לא לקרת [ליצירה]
- [ליצירה] למה רק כוכב או בדרן? אנחנו לא כולנו קופים של משהו, משהו? רוציםם לברוח אבל הנוצץ משאיר אותנו תקועים בכלוב? דומה קצת לסיפור של קפקא על קוף שנהיה בן-אדם. נראה לי באמת שהקטע היה מוצלח יותר בתור פרוזה. חורף גשום ורטוב נביש [ליצירה]
- [ליצירה] עד שאני נתקל במשהו ברמה כזאת, ואני גם צריך עכשיו לבדוק רפרורים ליוצר אחר? עלעלתי קצת ולא מצאתי את מקור ההשראה המהדהד , אבל נהנתי בכל זאת, במיוחד מהבתים על גבולות השפה- בנווה דקלים, ועוד מעט כוכב נולד ענק [ליצירה]
- [ליצירה] תראו, אם לא הייתי אוהב את זה , אז זה לא היה מתפרסם כאן. אבל מעבר לאיכות העבודה,אני לא יכול להתעלם מזה שהנושא, זוג מול שקיעה,קישטי- במובן שאין בו טיפת מקוריות. אבל שוב זה לא חייב להפריע לי, ואני מרוצה מאיך שזה יצא ושמח שגם אתם [ליצירה]
- [ליצירה] ולי דווקא נוח בעולמי הצר, באנשים שנותנים לי מקום, נותנים לי שם... לא הייתי מבקש להיות אנונימי [ליצירה]
תגובות