מתוק לו, מתוק לא
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ענק D: [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לחצתי על הקפוצ'ינו חיכיתי הכוס התמלאה, וכל מה שהיה בפנים זה מים חמים. :-( [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני הייתי הולכת על הקפוצ'ינו, גם מתוק, גם לא משמין (משהו כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.) [ליצירה]
- [ליצירה] משהו קצת בעייתי. על הראשון כתוב "עם שניים סוכר, ללא סוכר וחלב". לא מסתדר לי... אחלה שם ליצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאלפה, מעולם לא נראית חמוד יותר מכשאתה משתקף במוקצ'ינו... ושתיים סוכר בשבילי, תודה. ערוגה, רואה לך בקפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אתה מצחיק אותי. איפה אתה מוצא אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] . מקק יקר! נראה כי קראת לאחרונה את "כפכפי שחר" ורוחה שורה עליך. אין ספק כי שימוש נאה עשית בלשון המעטרת ספר זה וקודמיו. "ילד" ו"המלך מידאס" יושבים כאן לצידי ומצדיעים לך. (על אף כי אינך ברזלן לעת עתה...) עלה והצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] שן, עשית לי חשק לכתוב (ויאמרו הגולשים אם זה רע או טוב) האם אתה בן עדות המזרח? (בימינו זה לא כ"כ מופרך) כי מתוך תגובתך לערוגת הגינה בצבצה לה עובדה בלי כוונה: "לפני ראש השנה רוב סליחות" אומרים רק ההם שאוכלים קטניות ומיד מפתחו של חודש אלול מתחיל מנהגם הכרוך במילמול בשופר, בווידוי וברוב פיוטים וחזן לא מוצלח שמרבה עיוותים. שתהיה שנה טובה לכולם בעיר בכפר ובכל העולם. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח .... להזכר.... סתם, הבטחתי להכנס אז קייימתי :) מכיוון ואני מכיר את המוסד הנ"ל (מבחוץ כמובן) הצחיקה אותי השורה על הפתק מההורים. אנחנו נזכה לראות פה את "הנסיך הקטן"? [ליצירה]
- [ליצירה] התחנה הישנה לא השתכנעתי שהיא יודעת לשמור על עצמה אם היא הגיעה למצב בו היא מבקשת ממך כסף לאוטובוס (בד"כ לבאר שבע משום מה). ברוב המקרים היא גם או זקנה או מוזנחת ולא כ"כ יפה. צריך לענות "אני נוסע ממש עכשיו לבאר שבע עם רכב, רוצה לבוא?" ואז התרמית נחשפת... [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר לנושא אלומותיו. קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי. נפגש בשמחות בלבד. אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדובר כאן בשחרור, וכל העסק לא ברור, אבל אם אסתכל בלוח אוכל לומר שדי בטוח עד סוף החודש הבא לא אראה את הצבא אני חוזר ללמוד תורה קצת מחשבה וגם גמרא זה מין הסדר שכבר נקבע בין הצבא והישיבה. טוב,כמו שאמרה מיקה ואחר כך בלי סוף העמיקה- נושא השרשור הוא עדיין בתך, (תסתכל בתגובות ותדע בביטחה) ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית נודע שמרב היא בכלל בשישית... וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים- נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים... ואם לא ברבים,לפחות באחד, שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד... ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת- טעית בעניין "היצירה הנצפית" כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג" שמרוב שנצפו המחשב חטף באג אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת) ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, שיחקת אותה, הצלחת לתפוס אותי בנקודת התורפה שלי- אני רוצה להישאר ילד!!! אוף! (לא סתם אני מחזיק קקאו בפק"ל קפה שלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] האתר בן 4??? מזל טוב! אני נשען כרגע על ההליכון שלי והפיליפיני שלי מקריא לי מה כתוב כאן. זה נשמע כמו שיר חביב, אם כי במבטא שלו... טוב,די, ערוגה, את דעתי על השיר אני מניח שכבר שמעת אז לא אכתוב כאן. אבל זו באמת הזדמנות להודות לערוגה על מה שהיא משקיעה באתרנו הקטן. (אם כי ברכת ה"גדול יהיה" קצת מפריעה כשיש 51 יצירות הממתינות לאישור אבל לא כאן המקום.) יומנעים. [ליצירה]
תגובות