מתוק לו, מתוק לא
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ענק D: [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לחצתי על הקפוצ'ינו חיכיתי הכוס התמלאה, וכל מה שהיה בפנים זה מים חמים. :-( [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני הייתי הולכת על הקפוצ'ינו, גם מתוק, גם לא משמין (משהו כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.) [ליצירה]
- [ליצירה] משהו קצת בעייתי. על הראשון כתוב "עם שניים סוכר, ללא סוכר וחלב". לא מסתדר לי... אחלה שם ליצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאלפה, מעולם לא נראית חמוד יותר מכשאתה משתקף במוקצ'ינו... ושתיים סוכר בשבילי, תודה. ערוגה, רואה לך בקפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אתה מצחיק אותי. איפה אתה מוצא אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך שבת בנאדם, חסר לך כדור בכוננות... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה כתוב יפה מאד. הדימוי לתפוי טם-טם נראה קצת לא קשור לשאר הדימויים והביטויים היפים. עדיין, עם כל התיאור היפה, נראה שהסיטואציה עצמה לא כ"כ מרגשת- השכנים מלמטה נתקעו בחדר,שזה באמת לא טרגי או מסעיר, וגם חילול השבת, שנראה שהיה מהותי לילד לא קרה בסופו של דבר. הכתיבה מקסימה אבל יכול להיות שפספסתי משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני לפחות הבנתי בהתחלה שהטקסט זורק אותך לעבר, למישהו שכבר היה "אנחנו" או משהו כזה אבל בקריאה שנייה הבנתי קצת יותר. אולי אני אבקש ממנחם לשנות לי את התגובה ל "אני מת לדעת מי זו האחת הזאת" ואז זה יהיה יותר קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] . אז אתה אומר "לא זכו שכינה ביניהם"? מעניין... ברוך הבא בכל אופן, וכבר אמרתי לך-פה יותר נחמד מב"במה חדשה".. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה? (יצא לי שנון..) מכל הפסוקים בשיר השירים דווקא את "ביקשתיהו ..." יש כ"כ הרבה אחרים שיתאימו, שמתארים את הקטע של "קמתי אני לפתוח לדודי, דודי חמק עבר". ניחא. [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר. בתור אחד ששמע מה "מאחורי" היצירה אני חייב לומר שהצטמררתי. אריק.י, אני חושב, גם היה מגיב אחרת. אחח... כמה ציניות. כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי אבל... הטקסט לא כל כך זורם לכיוון הקֶצ'. "הבחורה שהכירה בינינו"? בינך לבין מאכל? צריך שיהיה קשר בין הדוגמאות לבין הסיום... רק טוב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים!!! עשינו זאת! אחרי כשלוש שנות התכתבות (ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!) ניגשה הילדה אל שולחן המחשב (מעניין מה עכשיו אביה חושב...) וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו (אגב, לגבי איזכור השנה- מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!) ואחרי שדנו במי היא מאוהבת, ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת! (אמנם עוד לא ברמה של אביה, אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע) וישבה לה מרב וכתבה איחולים לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים" ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים! מקווה שהפעם אינני מגזים אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים- כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים- האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתחבר, הא? כנראה שהזדקנו,מחפשים ריגושים אחרים, חזקים יותר כנראה... [ליצירה]
תגובות