מתוק לו, מתוק לא
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ענק D: [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לחצתי על הקפוצ'ינו חיכיתי הכוס התמלאה, וכל מה שהיה בפנים זה מים חמים. :-( [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני הייתי הולכת על הקפוצ'ינו, גם מתוק, גם לא משמין (משהו כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.) [ליצירה]
- [ליצירה] משהו קצת בעייתי. על הראשון כתוב "עם שניים סוכר, ללא סוכר וחלב". לא מסתדר לי... אחלה שם ליצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאלפה, מעולם לא נראית חמוד יותר מכשאתה משתקף במוקצ'ינו... ושתיים סוכר בשבילי, תודה. ערוגה, רואה לך בקפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אתה מצחיק אותי. איפה אתה מוצא אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] אוווויש את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק. אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו. ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים. יפה מאד. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . אספי, אחל'ה קטע שבעולם. ("שבעולם". תמיד הכל יוצא לי דו משמעי) לדעתי הוא יכל להסתיים אחרת, להוביל לכיוונים אחרים, שהCATCH שלהם הרבה יותר חזק מאשר העובדה שהוא לא ידע שמישהו חולה. על בסיס העניין שחבר'ה התקדמו והשתנו או שאחד בלי בגרות נוהג בפרארי. (עובדה שהוסיפה לי אופטימיות...) קצת ביזבוז. (ואני אומר את זה כמחמאה!) תמשיך לכתוב,גם אם זה בשעת ט"ש. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר לנושא אלומותיו. קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי. נפגש בשמחות בלבד. אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה ששימע'לה הספיק לומר "שמע ישראל", כי ל"מודה אני" הוא כבר לא יזכה... (ומה זה באמת ה"גוש" הזה שמועך אותו בכד?) [ליצירה]
- [ליצירה] בהשראת ריה"ל אני במרכז אך לבי במערב, וקצת קשה לי בלי מרב, את העלמה תקף בילבול והיא ירוד ירדה לחו"ל ובחורה בלי אידיאלים תמצא שידוך עם "לא נורמלים" היכן אתם שם, במצרים? אולי בתימן, הרחוקה כפליים? תשמור עליה, אב רחום מסתם חתן בצבע חום אני אינני גזעני, פשוט אכפת לי, כך אני, לשמור על כולם יהודים גם על אותם הנודדים שאת ביתם מצאו בחו"ל עם וילה,וולבו וחתול. על-כן חיזרו לכאן מהר כי שם קשה להיזהר! אבוא עם כתובת לנָמֶל, ברוך שובכם לישראל! [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אתה ראוי להיות לפחות משנה למלך ... שילוב מוצלח של הביטויים מסיפורי יוסף, רק חסרה לי המשבצת של מיהי האכזרית. [ליצירה]
- [ליצירה] אוּוּוּ.... שלום מר אורי החביב, הגר אתה בתל אביב? כי בתך (קצת לא נעים) נשמעת צפונית להדהים אם וירטואליים חבריה, זקוקה היא בכל זאת לרֶע חיות מחמד קצת לא שייך, אבל תקשיב לי , יש לי אח... אחד נחמד, ממש עילוי, אומרים עליו זאת בגלוי! כשהוא אל הרחוב יוצא כל נערה אותו תרצה! אך ילדתך, כך מסתבר, מול טלוויזיה תסתגר, ב S.M.S , אולי בצ'אט היא בטח שמה מתמצאת. אך לרחוב היא לא יוצאת ובחורים היא לא מוצאת. וכך אביה , המתוסכל ישר מציע, בלי אבל את ילדתו, ששמה מרב למישהו שאיננו רב! אולי פוחז, אולי שובב אולי עובד הוא כגנב.? האחרונה,כך מסתבר אפשרית היא ביותר, שכן,גנב, אם הוא נבון, יוכל לתת נדוניה הון! [ליצירה]
- [ליצירה] . מזל טוב יאיר, ויופי של תפילה. ושאף אחד לא ימהר ללכת. [ליצירה]
- [ליצירה] לנושא תגובותיו דבר ראשון, מי ישן בפיג'מה? חפ"ק ישן במדים ונעליים. לא נורא. כתבת ניתוח מעניין שקלע בהרבה מקומות, אם כי היו כמה הרחבות שלא התכוון אליהן המשורר, אבל הוא שמח שנכתבו, כמו לגבי "יום ה' הגדול והנורא" שאנחנו שרים במוצ"ש ללא קשר ליום כיפור. ואין לי עדיין את היומרה להיות הרשות האוכפת את האלוה. קשה לי להבין מה מעורר בך שאט נפש, ואשמח לשמוע איפה אתה מזהה אסקפיזם. (לשאר הקוראים:אסקיפזם= בריחה מודעת מהמציאות. בדקתי בלקסיקון...) תודה רבה על התגובה והניתוח, כי לא תמיד התגובות פה הולמות. (ואני לא מתכוון לפירגון, כי הוא לא חסר פה...) אריאל [ליצירה]
תגובות