[ליצירה]
.
לעניות דעתי,הסיטואציה של הריצה ליד המקורבים לא ממש מציאותית, וכמשל הוא לא מספיק מחודד.
כמו כן אם הסוף הוא דרמטי, אז המשפט האחרון מנוסח טיפ-טיפונת הומוריסטי וזה לא שייך.
בכל אופן בהצלחה.
[ליצירה]
.
אחחחח. איזה תענוג צרוף מהכתיבה הזורמת הזאת.
היה ללא ספק יעיל לקרוא אותה.
האמת,גם אני חשבתי כמו אחתוש, שמדובר בבחורה בשם יעל, אבל אז נזכרתי ביצירותיך על מרכזניקים והבנתי שגם משמעות אחרת יכולה להכנס.
שקויעח! (ושילד יגיד מה שהוא רוצה).
[ליצירה]
יורה יורה
מקקוב היקר,אני רואה שהיה לך שירות מעניין...
נהניתי מהקטע (אחרי הכל, אני מכיר מקרוב...) ובכל זאת הופתעתי מהסוף. שקוייעח.
וכמו שכבר נאמר, כדאי להוסיף מילים כמו "נשק ארוך" "עמדת ה"תפוז" וכד'
(ערוגה,מה זה "אבל לקורא מבחוץ אותי..."?)
[ליצירה]
אוי דחילק!
ברור שזו פארודיה! תוכלי להבין את זה מהרבה ביטויים מוגזמים... ואגב, אם הייתי כותב את זה ברצינות לא היית משתכנע מ"לקיחת הדברים" שלך.
בכל מקרה אני שמח שגרמתי לרגעים האלו.
ותפרסמי כבר עוד דברים.
מ.Z.
[ליצירה]
זה לא הקטע,כי התשובה לשאלה שלך היא "שעשרים חברים שלך מתים וכל המשפחה שלך גם, ואתה לא ידעת".
עם הנקודה של הטיסה לחו"ל והשינויים אפשר להעביר מ-ס-ר אחר,יותר חזק, ולזה התכוונתי.
שבוע טוב.
[ליצירה]
זכות השיבה!!!
איזה יופי לראות ששבת לכתוב.
ואת כותבת יופי.
אם אינני טועה ארבעת היסודות הם רוח אש אדמה ומים, לא את כולם זיהיתי בשיר.
אהבתי מאד את "הסתלקותי הממשמשת ובאה"
תמשיכי להאיר. וכמובן מזל טוב אם השיר מדבר עליך ואם אין משמעויות נסתרות שפספסתי...
ממזי.
[ליצירה]
בהחלט עבודה יפה, אם כי רק מי שממש מחפש ומתאמץ ימצא את הפסוק עליו מסתמך הציור, בפינה למטה בקטן. אפשר פשוט לשים אותו ככותרת.
אני דווקא הכי אהבתי את הציפור בעלת שלשת הכנפיים.
תגובות