"כאשר ירים (משה) ידו..."
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ת'אמת במקרה הזה גם האנטנה כתומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר. אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש! פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי... הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת- אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה. וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.] [והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, גם כשאני ממש מתאמצת- (טוב, די לבדיחות פרטיות). אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. ממזר, כשאתה רוצה אתה יכול להיות דומה לי בהשקפה.. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה יפה, האמירה מעניינת, אבל התמונה לא נקיה, וזה מפריע בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה כאן ממשיך להסתובב הגלגל ומראה פה למה השרשור מסוגל כי התחלנו לכתוב לפני זמן רב מספור ואני אז ניסיתי לדרוש ולחקור על מרב, מיקומה ודברים נוספים ועכשיו זה תורי להסתיר ת'קלפים אם תרצה שאומר מהיכן אכירך אוכל חוק קטן וחשוב ללמדך הוא נקרא חוק הדתיים השלובים וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים: אם יש אדם דתי במקומותינו סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו ואם אראה לו את זה השרשור יאמר הוא "אורי?! אני מכיר, זה ברור! הוא גר לידי בישוב המדהים והוציא הוא אפילו ספרי ילדים" את שם המדליף לא כאן אספר, רק אם אחזור בי במועד אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים... בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר. ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"? [ליצירה]
- [ליצירה] . הביטוי "של נעליך" התחיל כמובן ע"פ פרשת וארא ולכן החשבתי את זה כציטוט משם. את העובדה שהשמש שוקעת בים אני יודע אבל כשכל התאורים הם על מה שקורה סביבך- גגות,סימטאות וכד'\ בקיצור תיאור סיטואציה,אתה לא יכול פתאום לזרוק אותנו לים. (את זה אולי המוסלמים יעשו :) ) אם תרצה להמשיך לדון יש מסרים אישיים. רק טוב, ויום יבוא ולא יקרא עוד שמך יוצר מתחיל כי אם יוצר מן השורה. (לא שאני מתיימר לדבר מהמקום הזה,זה רק סוג האיחול שמתאים לאחד שנותן לעצמו שם-עט עם אופי זמני) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . אספי, אחל'ה קטע שבעולם. ("שבעולם". תמיד הכל יוצא לי דו משמעי) לדעתי הוא יכל להסתיים אחרת, להוביל לכיוונים אחרים, שהCATCH שלהם הרבה יותר חזק מאשר העובדה שהוא לא ידע שמישהו חולה. על בסיס העניין שחבר'ה התקדמו והשתנו או שאחד בלי בגרות נוהג בפרארי. (עובדה שהוסיפה לי אופטימיות...) קצת ביזבוז. (ואני אומר את זה כמחמאה!) תמשיך לכתוב,גם אם זה בשעת ט"ש. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב.. אני כמובן הכי אהבתי את "איתן ישוב לאיתנו" אבל ככה אני... שקוייעח. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח אלי, דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות. דבר שני: תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש. "נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה. "מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה". אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו". אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח. שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש. פויר. [ליצירה]
- [ליצירה] לאשתר סטרן את יצרו כן, אבל לא את סערותיו הנפשיות הפנימיות. לפעמים השתיקה, שנובעת מחולשה, עלולה לגרום להתפרצויות שליליות. [ליצירה]
- [ליצירה] עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון... להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים עם ערוגה. (אבל תראו איזה יופי, היא אישרה לי את התגובה :) ) לא התייחסתי לאיכות השיר אלא לעצם התרגום. (גם אם השיר לא שואף לתרגם אחד לאחד) הביטוי סוויט טוקימג וומן מול גברת המדברת במתיקות נשמע לא טוב. כי לא רק שאתה "מכיר את המקור" כדבריה, אתה אפילו שואף להצמד אליו. אני מסכים איתה בעניין "מידע אותו קיבלתי" ומוסיף את "עבודתי קצרת תקשורת". [ליצירה]
תגובות