יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
נפלא
והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר.
אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד.
[ליצירה]
יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
[ליצירה]
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
[ליצירה]
נחמד מאד מר מ'. (מ' ו' אם אינני טועה...).
נראה שקצת העמסת בפירוט תיאורים בהתחלה. הצלחתי להתחבר רק מאיזור "בוקר של" ואילך.
השורה "ושמש ישיש שמכה בתריסים", או שהיא שנונה, או שהיא מצריכה בניקוד למילה "שמש" .
כל טוב
ממזי.
[ליצירה]
עיין ערך "ילדים סורגים"
"אושר ללא גבולות
ממלא לי את
הלב.
אושר ללא גבולות
אין מקום
לכאב
אושר ללא גבולות
החיים הם מתנה
הלוואי ויימשך
כל ימות
השנה"
הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך".
שבת שלום, ממזי.
[ליצירה]
אם כבר מדברים.
מרב שלך, הנחמדה,
נשמעת לי קצת בודדה,
יכול להיות ממש נחמד,
לשלוח לה חיית מחמד.
יש לי בחדר, חתלתול,
שאת הכל אוהב "נטול"
קפה "נטול" הקפאין
אוהב תמיד הוא להזמין,
ואם אותו היא לא תאהב,
אשלח אליה גם כלבלב
הקטע החזק אצלו,
שהוא תמיד ירצה "ללא"
אני רוחץ אותו המון,
רק ב"סבון ללא סבון"
אם היא איתו לא תסתדר
עלה לי רעיון אחר:
יש לי כמה חיות בית,
שאוהבות הכל רק "לייט".
גם מקולה או חמין
הן מפחדות כה להשמין...
אמור לי אורי, הסופר המחובָב
איזו חיה תאהב מרב?
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
.
"יותר דרומה" חכם גדול!
כדור הארץ הוא עגול!
ואם אדרים על-פי מפה
אגיע לאיזור חיפה...
ואם אני איני מגזים
אשמח עכשיו לרמזים:
מה אוכלים שם אנשים?
היש רודן שם? הם חופשים?
מקום יפה שם באיזור
יוכל ממש לי לעזור.
האם אצליח באתגר
למצוא היכן אתה שם גר?
גם כמובן, מרב בתך,
מתגוררת היא איתך
"הלכה עם פרנסת אביה"
אך לא ידעה לאן תגיע...
היא לא ידעה שתתרחק
מהחבר ומן החיק
(מזל שאבא משלם
על S.MS. של יום שלם)
וכך יושבת ומצפה
אל הטיסה (אל החופה?!)
כדי למצוא היכן אתם
לא אסתדר בלי עזרתכם
אחזור שוב על בקשתי:
לפתרון קרב אותי. ..
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
[ליצירה]
אחחח .... להזכר....
סתם, הבטחתי להכנס אז קייימתי :)
מכיוון ואני מכיר את המוסד הנ"ל (מבחוץ כמובן) הצחיקה אותי השורה על הפתק מההורים.
אנחנו נזכה לראות פה את "הנסיך הקטן"?
תגובות