"כאשר ירים (משה) ידו..."
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ת'אמת במקרה הזה גם האנטנה כתומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר. אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש! פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי... הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת- אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה. וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.] [והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, גם כשאני ממש מתאמצת- (טוב, די לבדיחות פרטיות). אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. ממזר, כשאתה רוצה אתה יכול להיות דומה לי בהשקפה.. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה יפה, האמירה מעניינת, אבל התמונה לא נקיה, וזה מפריע בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה? (יצא לי שנון..) מכל הפסוקים בשיר השירים דווקא את "ביקשתיהו ..." יש כ"כ הרבה אחרים שיתאימו, שמתארים את הקטע של "קמתי אני לפתוח לדודי, דודי חמק עבר". ניחא. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יוֹוּפי! ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש? אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב". ולנביאשקר: "שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני" א.שתי. ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו. [ליצירה]
- [ליצירה] . שעת רעוווא דרעווין! (ויש שאמרו רעבא דרעבין, ויש רק שאריות מזון לנצח אותו...) כבר אמרו לפניי שתמשיך לכתוב, זה טוב! נפגש בשמחות אח שלי ! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד ראוי לציון. אני ניגש עכשיו לתנ"ך להשוות... [ליצירה]
- [ליצירה] בחרת בזווית הנכונה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת! חזרתי הרגע מפדואל, ואם את גרה שם את בטח יודעת איך קוראים לישוב/ שכונה על שם הרב אלימלך שפירא- "נועם אלימלך". (סגירת מעגל של הסיפור והתגובות...) אני מסכים איתך לגבי תעודת הביטוח של סגולות כאלו. אני לא בא לשפוט את מי שמשתמש (וגם במשפחה שלי הלכו לרבנים וקיבלו ברכות, ואפילו יותר מזה) אבל נראה לי שזו דרך לגיטימית רק כמפלט אחרון,ויותר מדי אנשים משתמשים בזה לכתחילה.גם חברה שלך קצת "פיספסה" בקטע של הבקשה. זה לא כספומט. יהיה טוב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . אחחחח. איזה תענוג צרוף מהכתיבה הזורמת הזאת. היה ללא ספק יעיל לקרוא אותה. האמת,גם אני חשבתי כמו אחתוש, שמדובר בבחורה בשם יעל, אבל אז נזכרתי ביצירותיך על מרכזניקים והבנתי שגם משמעות אחרת יכולה להכנס. שקויעח! (ושילד יגיד מה שהוא רוצה). [ליצירה]
- [ליצירה] וואחד שערוריה אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון. נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר... חוצמזה "אדוק" ולא הדוק. ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון. ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות... [ליצירה]
- [ליצירה] 102 שלום לכם וגם ברכה! אורי מה שלום אחותך? ושל עדי, והבל גם מה בכלל נסגר איתם? השרשור הזה פורח ומגבולותיו בורח- אנשים רבים נוספו ואפילו נסחפו להציע שידוכים מוזרים ומופרכים ילך לו איש ה"עם" עם "בלי" הציע איש ההבלים ואת עצמה עדי הציעה (חייב לומר- זה די מפתיע...) איני רוצה לדעת כבר לאן יוביל הטירוף המשורשר, כי גם ל"כיפה" הוא הגיע וזה אותי כלל לא מרגיע רק אבקש לי בקשה שבאמת היא לא קשה: התחילו שוב למנות תגובות והתחשבו לא רק באבות רוצה אני להיות חתום על תגובה 100,אם העניין לא סתום ואם אפשר שלא למנות את הכפילות של הבנות ש"התפלקה" להם תגובה ואותי קצת איכזבה שלחו נא לי פרס ניחומים ונפגש ביום מן הימים. (חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!) [ליצירה]
- [ליצירה] ה' שפתי תפתח. לרן, מתקרבת ושאר המאזינים, יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן: א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו. ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו. שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו: מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו, אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות. התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו, אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן. מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה. ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי. נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב. אגב, אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם" ממזי. [ליצירה]
תגובות