יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
נפלא
והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר.
אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד.
[ליצירה]
יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
[ליצירה]
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
.
משום מה נעלם לו נושא אלומותיו (וכמאמר אורי עמירם שיחי': "נוסע לו- מוטב".)
מקק,אתה מוזמן להמשיך לכתוב על צבא, גם אם אני אשאר האחרון שידבר איתך. :)
(וגם אני מתעתד להכניס עוד יצירה על הצבא, אם כי לא בסגנון שטובי רצה)
רקטוב.
[ליצירה]
.
אשריך, נהניתי לקרוא, אכן, אני יכול להבין את הביקורות הרבות והמפרגנות שנכתבו לך, .(אהבתי את "בהעדר כתובת אחרת אני פונה אליך"...)
עלה והצלח, ויהי רצון שיתקבלו כל תפילותיך.
אמן ואמן.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לגבי ילדים פלסטינים
גשם, מעיל אחד
חגורת נפץ אחת
מתחת למעיל האחד
ילד בן עשר
עומד במחסום
וחושב
ואולי גם שר לעצמו
שיר פרידה
בערבית.
בגיל עשר
אתה לא אמור להיות
מחבל
אתה אמור להיות סתם ילד
להשחיל דיסקיות ברזל
במשחק
ולא לחבר אותם
לשעון עצר.
כבר מזמן (בעיקר מאז מחסום חווארה שזה הארוע שמתואר כאן) אני פחות מרחם על ילדים ערבים מסכנים.
וראיתי הרבה כאלה.
למיוריל דריי- כן, אולי כדאי שמישהו יעשה,בטח לא אנחנו. (אני מתכוון לפלסטינים. אם הוא כתב על בדואים זה סיפור אחר, יש להם גם מעמד שונה מערביי ישראל ובטח מהפלסטינים).
[ליצירה]
.
בהנחה שהדיון מיצה את עצמו, אני מקווה שהוא הבהיר שאכפת לאנשים מה מתפרסם פה, וצריך לעשות שיקולים מעבר לשיקול האומנותי. כמו שרן אמר, האתר לא מוגדר דתי, אבל גם בלי ההגדרה זה קיים, ומחייב.
יותר יצירה
פחות יצרים
מ.z.
[ליצירה]
102
שלום לכם וגם ברכה!
אורי מה שלום אחותך?
ושל עדי, והבל גם
מה בכלל נסגר איתם?
השרשור הזה פורח
ומגבולותיו בורח-
אנשים רבים נוספו
ואפילו נסחפו
להציע שידוכים
מוזרים ומופרכים
ילך לו איש ה"עם" עם "בלי"
הציע איש ההבלים
ואת עצמה עדי הציעה
(חייב לומר- זה די מפתיע...)
איני רוצה לדעת כבר
לאן יוביל הטירוף המשורשר,
כי גם ל"כיפה" הוא הגיע
וזה אותי כלל לא מרגיע
רק אבקש לי בקשה
שבאמת היא לא קשה:
התחילו שוב למנות תגובות
והתחשבו לא רק באבות
רוצה אני להיות חתום
על תגובה 100,אם העניין לא סתום
ואם אפשר שלא למנות
את הכפילות של הבנות
ש"התפלקה" להם תגובה
ואותי קצת איכזבה
שלחו נא לי פרס ניחומים
ונפגש ביום מן הימים.
(חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!)
[ליצירה]
סחתיין
יפה מאוד מרק! נהניתי. אם כי עדיף היה לתת דוגמאות מהחיים (באמת איבדתי מתחת לספה כמה דברים אבל אף פעם לא נדבקה לי כרית לחלק אחורי של שעון...)
עדיין חמוד, תמשיך לכתוב!
[ליצירה]
קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה.
הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי.
אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו.
לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום.
הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים.
רק טוב.
[ליצירה]
שבוע הציטוט העברי
היי ילד, אני אנסה להגיב בלי להכניס שורות של פובורסקי, זלדה, בלה או א.ב.ג.ד. מנחם. אני מקווה שזה קביל בשרשור הזה.
לדעתי עבר טוב עניין המצברוח של המשוררים אבל כאלו הכנסת אותנו לחיים שלמים של משפחה רק כדי להעביר נקודה קטנה- יש פה חוסר פרופורציה- יותר מדי שמות,שמות חיבה וניסיון ללמד על כל דמות לפי משפט אחד. מה גם שלא תמיד המשפטים הם אמינים, ע"ע "היא כמו הנסיכה שלי".
אבל אין מה לומר, קנית אותי ב"פוקסיונרית"... :)
ואסיים כמובן בציטוט: "בלילה שבו ירח עושה דברים משונים למשוררים" (מתוך "שיר על ילד ששולח את השירים שלו בפקס" לנ.א.)
בהצלחה לכל המשוררים.
[ליצירה]
.
סוערה, קוראים לו שמואל, לא אויש (או מויש...)
אבל גם לי נמאס משמאלנים שחושבים שמה שאנחנו מפסידים בפיגועים זה את השלום. יש עם שלם שהא "שש אלי סער", ואיתו אי אפשר לעשות שלום, לא משנה כמה שירים כותבים על זה.
תתעורר אח שלי...
(וירושליים זה עם י' אחת)
תגובות