יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
נפלא
והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר.
אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד.
[ליצירה]
יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
[ליצירה]
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
.
יש שני דברים שמעניינים את בני האדם:
הראשון הוא כסף
השני הוא איך להשיג אותו.
ואני מסכים עם נשוּמֶה, כדאי להוריד גימטריא אחד. (וכדאי גם להחליט איך לאיית אותו...)
[ליצירה]
רבותי ההיסטוריה חוזרת
לקח לי זמן קצת להגיב,
דפיי החלו להצהיב
אבל אכתוב בכל זאת כאן
עוד שיר חרוז קטון קטנטן:
אם תחקור את ישותי
על פי מה שרושם עטי,
תבין דברים קצת לא נכון,
איני מלאך, גם לא קיפוד,
אז אל תסיק, זה מסוכן
שאני בן מזל סרטן (ותודה למשינה על החרוז)
ועל מרב כאן אל תכתוב,
זה יעשה לכולם טוב...
[ליצירה]
114
מצטרפת לשרשר,
מיקה מוה? אין אחר!
והיא על בגרויות תכתוב,
כי היא חושבת שזה טוב.
היא לא יודעת עד כמה מסוכן
לכתוב על עניינים כאלה כאן-
כי יש כאלה,לא נעים
שבחוסר נינוחות נעים
כשנזכרים הם בתיכון
ומה עשו אז לא נכון-
איזה ציונים קיבלו,
ואיך ישבו והתאבלו
במחשבות על עתידם,
ולמה לא למדו מוקדם...
אני אחד מאלו ש
היה להם ללמוד קשה
ואם אוכל להתפרנס
ודאי יהיה זה דרך נס.
בקיצור ובלי הטפות של זקיינים
לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים,
אומר תודה לגברת מיקה
שאת השרשור כאן לא הפסיקה
ויחד עם מי שעוד לא התעייף
ל 120 נגיע בכיף.
[ליצירה]
היי דרומה
איני אלוף החרוזים,
ואין כלל צורך להגזים.
בגיאוגרפיה, זה נכון,
תמיד הברזתי בתיכון...
האם אילת היא בדרום?
אומרים ששם מוגזם החום,
אולי השפיע השרב,
על בתך, ששמה מרב.
אם היא יוצאת עם בחורים,
שכלל אינם משוררים,
היאך תדע מחשבותם,
או אם תרצה להיות איתם?
אולי שומרים הם לעצמם,
את דעתם, את רגשותם?
אם אין כותבים הם לה שירים
אולי אינם לה ראויים?
כדאי לבחון זאת מקרוב,
כי לא כל "דג בים" הוא טוב
כמו צלופחים או גם כרישים,
יש בחורים חדלי אישים!
עם שני אקורדים ומחווה
תדע אם יש כאן אהבה,
עם סרנדות בחלון
תדע שהוא אוהב המון.
כמו-כן אם סוס לבן לו יש
יש די מקום להתרגש.
בזאת יהיה לך מבחן
מי ראוי להיות חתן!
אסיים לי כאן, נסיך החרוזים,
ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים:
כי בנגינה איני בקיא,
אני אגרום לה להקיא,
זייפן אני כמו קרפדה,
ויש לי סוס עם חלודה,
אולי אמצא לי נערה
במקום אחר, אך לא ב"צורה"...
[ליצירה]
אם כבר מדברים.
מרב שלך, הנחמדה,
נשמעת לי קצת בודדה,
יכול להיות ממש נחמד,
לשלוח לה חיית מחמד.
יש לי בחדר, חתלתול,
שאת הכל אוהב "נטול"
קפה "נטול" הקפאין
אוהב תמיד הוא להזמין,
ואם אותו היא לא תאהב,
אשלח אליה גם כלבלב
הקטע החזק אצלו,
שהוא תמיד ירצה "ללא"
אני רוחץ אותו המון,
רק ב"סבון ללא סבון"
אם היא איתו לא תסתדר
עלה לי רעיון אחר:
יש לי כמה חיות בית,
שאוהבות הכל רק "לייט".
גם מקולה או חמין
הן מפחדות כה להשמין...
אמור לי אורי, הסופר המחובָב
איזו חיה תאהב מרב?
[ליצירה]
.
אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים.
בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :)
ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע.
[ליצירה]
אמאל'ה!
עומד עכשיו מאחוריי בתור לכספומט בחור שמחזיק את הישראכרט הפוך, מה לדעתך הוא זומם?
אני מאד מקווה שבטחון העולם לא מושתת על זקנים עם אולקוס..
(אגב, הסיפור שלי לא היה ולא נברא, הכספומט לא עובד בשביתה...)
קבל "פרחים" לכבוד שבת.
תגובות