"כאשר ירים (משה) ידו..."
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ת'אמת במקרה הזה גם האנטנה כתומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר. אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש! פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי... הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת- אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה. וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.] [והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, גם כשאני ממש מתאמצת- (טוב, די לבדיחות פרטיות). אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. ממזר, כשאתה רוצה אתה יכול להיות דומה לי בהשקפה.. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה יפה, האמירה מעניינת, אבל התמונה לא נקיה, וזה מפריע בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] דוב בוי ידידי אתה טועה, ה- זכר/נקבה תלוי במה שמדברים עליו. המשחק "היה" שערוריה המסיבה "הייתה" שערוריה. אתה חייב להגדיר למה אתה מתייחס. לדעתי נכון לכתוב "שערוריה- כך קראו לזה". חוצמזה טענת שהוא כיבד, וזה לא מה שמשתמע מהקטע. גם לא ברור הקשר לטקס ביד ושם, אל תניח שאנחנו יודעים הכל על מה שקרה בכל מקום, תספר לנו יותר ואז תביע את הדעה. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] בוקר טוב בועז יש ברווזים בבברכה. :) א. נחמד לראות שבועז כותב שיר על רות. :) ב. יש פה העמסת דימויים וחלקם נראים לא קשורים כ"כ, כמו כל הבית עם הברווז והברכה או ,"לילה אפוי לחמים" שנשגב מבינתי להבין מהו. [ליצירה]
- [ליצירה] כי יסופר ואיך אעלה אל אבי ואומר לו שבנו הוא נביא? הנבואה, לשוטים היא ניתנה אז אני אדחק לפינה... בך לא ארצה כאן לפגוע, אך דבר לא נותן לי מרגוע: אשתך, (שהייתה צנחנית?) היא עד כדי כך קמצנית??? היא בחרה לה חתן לתמיד רק בגלל טעותו של פקיד? בי עולה מחשבה מצמררת מה הייתה עושה אז הגברת אם חלילה היה שם נכתב טוראי אילנית ולדיסלב" היא הייתה גם לזה מתקבעת ומייד חיש לרוסיה נוסעת? טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ ולהוציא פה לשווא את המיץ אך לפני שאתן להגיב רק אודה: הסיפור הוא מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] . בעוד טרם תקראו אני אענה ומזה די מובטח שאני אהנה: "ואמר הממזר הגולש מ"צורה" כי יכתוב עד תבוא לה העת המאושרה ויהיה הוא חייל ,יעמוד בשמירה ינקה מטבחים או ישטוף לו קדירה. וחשב כי זמן רב לו נותר לגיוס אך פחות מ-30 יום והוא בביעוס והבין כי חייו במדי וירטואל יתקיימו עד אשר יהפוך לחייל וכל זה הן קורה בעוד רגע ממש אז כתב חרוזים והקליד די נרגש והחליט לפזר פה ושם "יציאות" ואולי גם עוד שתיים שלוש יצירות אך עדיין לא זמן להגיד כי נגמר מחשבות רק עלו לממזר המהורהר... [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר. בתור אחד ששמע מה "מאחורי" היצירה אני חייב לומר שהצטמררתי. אריק.י, אני חושב, גם היה מגיב אחרת. אחח... כמה ציניות. כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, זה יפה. להפוך שניצלים למשהו רומנטי, ובכלל, אני אוהב ש"נשענים" על פסוקים. בשבת חשבתי על זה ש"ויעש את הכיור" הייתה אולי הפעם היחידה שגבר התקרב אליו... :) ומי יתן ויבנה המקדש.רק בלי הזעקות והדמע. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] 150 כבוד! מסקנות די פזיזות כאן אורי מסיק, אך אני במקומו הייתי מפסיק הוא שואל בגלוי אם כבר התחתנתי בלי לדעת אם אני, לחוץ או בשאנטי מרב כבר שנים עם אותו החבר והוא לי מציע אחריה לחזר?! שילחץ על בתו שתלך לחופה, אליי הוא פונה?! איזו חוצפה! אז מר אורי תקשיב (או אולי רק תקרא) עודני רווק,זה בינתיים לא רע אך שליחים כבר שלחתי לקיפטאון הרחוקה אולי יש שם איזו עלמה רווקה אז תהיה רציני,בטח יש שם מבחר, התוכל במטותא לבדוק לי מחר? (אופס תראו מה קרה לי, איזו תקלה אני מתחיל לחפש שידוכים בגולה, זו אינה המטרה שלשמה כאן הגבתי, ובשביל החרוז כנראה קצת נסחפתי, אז קבלו נא ביטול על אותן השטויות המבקשות מאורי לברר על פנויות השענו לאחור, תהנו מהשיר, ואת עניין השידוך- למקום אחר נשאיר...) [ליצירה]
תגובות