יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
נפלא
והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר.
אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד.
[ליצירה]
יש!
פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי...
הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת-
אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין.
[ליצירה]
אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה.
וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.]
[והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.]
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
יאיר
מה דעתך על הביקורות שנכתבו על יצירתך.
כל השאר זה סתם התנצחויות שלי עם ערוגה וילד, תפסנו טרמפ על עמוד התגובות שלך. (אבל הוספנו צפיות :) )
שחף, אל דאגה אין פה מכות,הכל בחברות :)
[ליצירה]
אנשי צורה, שימו לב לשתי היצירות שהתפרסמו בסמיכות מוזרה- "קריאת מחשבות" ו"סימני קריאה". (לא הכותרות, היצירות עצמן.)
אני טוען לקונספירציה.
ממזר חמיש.
[ליצירה]
.
מסתבר שלמרות תכנית ההנתקות ימ"ש היצירה ממשיכה ללבלב בגושקה, יפה.
אגב,הייתה בעזריאלי מסיבה אלטרנטיבית על פי חזונו של מרן הרב קוק- "בין חושך ואורות"?
לענייננו:
תראי, אף פעם לא הייתי רווקה אז אני לא יכול לשפוט אבל אפשר וצריך להוציא את הרגש גם לפני שההוא יבוא ויאמר. אפשר להתרגש באירועים, אפשר למלא את הבפנוכו גם מריצה על החוף (מה יפה במריצה על החוף? לא משנה...). אלו לא דברים מיותרים.
בחולופן בהצלחה בהמשך. ממז.
(ובעז"ה מישהו גם יבוא ויאמר מתישהו. טפו טפו טפו. :) )
[ליצירה]
112
חרזתי בשרשור לרוב
על כן חזרתי שוב לכתוב,
כאן בחשוון נטול החגים
שאין כלל צורך להדגים-
כי זה הרי עניין ידוע
שב"מר"-חשוון אין שום אירוע
וחודש זה הוא די מנחוס
ולי מביא את הביעוס
למרות שביקרתי בלשכת הגיוס
ומה שעשיתי שם-סוד כמוס!
לא אגלה ולא אספר,
אך זמן לחרוז כעת יש לי יותר...
ולכן אציע לחודש המר,
למרות שהוא בעוד רגע נגמר-
להמציא איזה חג או רק "מועדון"
ואת שם החג ה "מר" נהפוך ל"אדון"...
[ליצירה]
.
שמעו אחי, אני עוד חי
ועוד לא תמו כל כוחיי,
אז שבתי כאן לחרוז ולגחך
ולהעלות בת שחוק על חיך.
איני טירון, אך לא אלוף
(אך כן, טעמתי מן הלוף...)
ומחג השבועות הזה,
לא יצאתי כלל רזה.
וזה בזכות המתיישבים,
שאת כלל צה"ל אוהבים,
ולחיילי חברון,
תרמו הם לא מעט מזון.
איזה חגב תאהב מרב?
אכן זו שאלה לרב,
כי מי מתיר מבין פוסקים
לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..)
לכן, אולי זה חג באב,
כי בו נולדתי (איזה "עניו"...)
הכינו את המתנות
כי עוד חודשיים ינתן האות
ואז תחלנה חגיגות
אך אוי, תיפחנה עצמות...
כי מגיל עשרים ומעלה
הרווקים ב"ביש" לאללה
וההוא ששם למעלה
(שיש שבשבילם הוא "אללה")
יש לו כמה תכנונים
על הבנות והבנים,
שמאז ששת ימי בראשית
לא מימשו את זכותם החופשית
ונשארו הם בודדים
"יוצאים" אולי, אך נפרדים...
אמנם, שוב, לי זה לא מזיז
על זאת כאן שוב ושוב אכריז
ואם תפחנה עצמותיי
אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אך אם לשדוכים כאן שבנו,
למרות שזה נגמר, (חשבנו...)
אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב
או על חופת מרב כתוב
על-כן ראיתי לנכון
בעניין השדוכים לטחון.
אשמח למצוא עוד זמן לכתוב
אולי בזכות אלי הטוב
שאת הדרור לעיפרון
יתן מעל הרי חברון.
שלום וכן להתראות,
ורק שלא נדע רעוֹת.
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
תגובות