[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
[ליצירה]
נביש- אני איתך במחאה.רק תגיד יום ושעה ואגיע לכבול עצמי בשרשראות ברזל לכל קרוואן! אתהלך עם לפידים ברחובות! אחסום כבישים! מה דעתך על כתום כצבע למאבק שלנו? יש לי הרגשה שזה יתפוס חזק..
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
מצטרפת לאודיה.. זה פורח, אביבי ונפלא עד מאוד, אך לא אומנותי. אבל..זו באמת משימה קשה ,לצלם טבע כך שישקף את החוויה האמיתית, כמעט בלתי אפשרית לטעמי. אל תתייאשי :-)
[ליצירה]
.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
תגובות