[ליצירה]
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
[ליצירה]
ואולי זו בדיוק הנקודה.. האם אתה כותב מתוך צורך פנימי עמוק לבטא את שמתחולל בתוכך, או רק לשם תשומת לב? והאם שיר שנכתב מתוך מקום כזה יכול להיות מוצלח באמת?
(וזה נאמר כתגובה לשיר הזה בלבד, לא קראתי עדיין את שאר היצירות שלך).
זו נקודה למחשבה להרבה מאוד יוצרים כאן.
[ליצירה]
הצבעים יפים ממש, וגם הזוית של השמש נכונה- הצלחת לתפוס את צל העצים, שמוסיף הרבה לתמונה. אבל חסרה לי מסגרת, לטעמי צריך לפתוח קצת את התמונה- לתת עוד מידע-אולי שביל מוגדר,תחום יותר. התמונה כפי שהיא נותנת הרגשה תלושה ,ללא הקשר. כצופה, אני הולכת לאיבוד..
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
תגובות