ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] אלון, זה כל הרעיון. וכל כך ברור מה המקור של היצירה הגאונית הזו! פיקארד לא התכוון אפילו לא לרגע אחד להתהדר בנוצות לא לו, זו פארודיה גאונית ביותר ואני לא מסכימה לחלוטין עם דבריך. תקרא, תבין, תגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] נאלמתי. פשוט שזרת בעדינות קסם ממילים. הצלחת להציף את עיני בדמעות. באמת. מודה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! חזרת לכתוב בעברית! ועוד בעברית אהובה כל כך ... כמו תמיד, אני לא מתיימרת להבין בכתיבה, אבל משהו ב / / / קצת עשה לי את כל הדבר הרך הזה לנוקשה, אני חושב שהייתי פשוט משאירה רווחים גדולים בין מילה למילה ז"א "אהבתי את מבינה את הרגע שנגעת שאמרת קרב הלום" (כן, יש משמעות למרחק, הוא לא אקראי,) זה נקרא לי נכון יותר, רך יותר בדרך הזו, או בכל דרך אחרת שתעלה על דעתך שתגרום ל / / / להעלם משם... אבל שוב, מה אני מבינה... ברוך השב שייקה. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה, מה זה משנה אם מה שבת"ש כתבה מגעיל אותך או לא? מדובר כאן על תגובה ליצירה ולא תגובה לתגובה. זה לא אתר חינוך. זה אתר יצירה. באשר ליצירה, הביקורת נאמרה. זה אכן לא מתנגן לי כשיר ולא כמונולוג ולא משאיר לי מקום לדמיון ולהעמקה. גם בעיני החריזה הורסת מפני שזה מאלץ אותך להשתמש במילים שאולי לא היית משתמשת בהן אילו לא רצית לחרוז. בכתיבה הבאה שלך תנסי להשתחרר מחרוזים, תגלי עוד סוג של שחרור... ותראי שהאיכות משתפרת. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להחזיר אותי שנים אחורה, לתקופה כל כך שונה, כל כך סוערת מבולבלת ואחרת ועם זאת, כל כך שונה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שזה עלה מאותה סיבה שההמלצה/קביעה שלך עלתה בתור שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] נתתי גם לחברתי לקרוא והרי תגובה בשמה: הדהמת, צימררת, ריגשת, נגעת, אל תפחד להמשיך להרגיש ולהאמין. והכי חשוב, תרגיש שמגיע לך כי נראה שמגיע! הלוואי עלי... ( ; כייף לה! א.ש. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך עוטף וכל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פוטו, מתנצלת על הבוטות, אבל אתה נשמע לי כמו המרצים שלי. קשקושים של בלון נפוח! אז אין אמירה. מה יש? יש כאן פסלון דק דק שבא מעולם הדומם, משתלב עם רקע יפה ועושה פוזה של חי. רוצה אמירה?? אז ככה: אתה רואה בתמונה בהמה דקה שלמרות מראה השברירי הצליחה להגיע לראש הר עצום וכל זאת למרות היותה עצם דומם.. פ ס ד ר ?? [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי לי, איזה כבוד, להגיב ראשונה, אבל אז בקריאה שניה כאבה לי הבטן. כל כך מעט מילים ועם זאת עוצמה מטורפת! אז חברים, הנה אני חוזרת בי, לפעמים מילים יכולות לומר כל כך הרבה! אפילו לעשות פרפר בבטן... [ליצירה]
תגובות