ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכולה להכביר מחמאות על צורת הכתיבה, על השפה על צורת ההתבטאות וכו' וכו' אבל את האמת, הכל כל כך מתגמד אל מול האמת, הכאב, הצריבה הזו שהצלחת להשאיר בגרוני.. יפה, וכואב ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות. מופת. פשוט מופת. קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה. רוגשתי, צומררתי, כמהתי. השיר הזה בעיני כנבואה. כחזון. אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם. את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום. תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תרשה גם לי, גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכולם ומוסיפה זה כל כך עדין ויפה. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ומקסים ומרגש ומציף את העיניים... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה מקסים, והמילים שלי לא מגיבות, אבל הלב כל כך כן! רוגשתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, זה בפרט וכתיבתך בכלל טוב שהחלטת להציץ מתוך המגירה.. רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למישי. שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל. אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת. ואאוצ' כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] מאיפה זה בא לך??? מטרנה פרימיום?? כבר כתבתי בעבר שאתה מפזר לעברינו רסיסים של גאונות. אבל זה כבר רחוק מלהיות רסיסים. זה כבר ברקים רעמים סופות. או שמא ריטות קטרינות וסטנים?... תמיד טענתי ואטען שהההכל מתחיל ונגמר באהבה. הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] פריחתי, סליחה. [ליצירה]
תגובות