ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] תחי היצירה האקראית!!! מדוייק וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו. קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר... השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב כהרגלי בקודש, דגתי יצירה עתיקה שנגנזה וראויה שתקום שוב לתחיה. לעומת חוסר המשמעות שיכול להוציא אותי מדעתי לעיתים לא רחוקות, חוסר המשמעות שלך מוקי, עושה חשק לתור אחר חוסר המשמעות.. הכתיבה כל כך זורמת עד שיכולתי לצייר בדמיוני הפרוע סרט שלם שמתחילתו ועד סופו לא נחתך מהפרעה כלשהי. נחת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שעוד הרבה דמעות אשפוך היום כאן בצורה... לפעמים אני תוהה מה היה קורה אילו לא ניתנה לנו זכות הכתיבה... העולם כל כך ריק, האנשים כל כך חסרי תקווה, היאוש מאיים להשתלט, הכל אזל, אך הכתיבה חתמה לה מקום של קבע ועוצמה.... ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי איזו הגזמה פרועה! ערבי? טוב? רע? על מה הדיון בכלל? כל אדם שעומד ליד גבול הוא ערבי? ואם לקחתי סכין בתיק לעבודה האם גם אני מחבלת? למרות שרק התכוונתי להכין סלט? האם איבדנו פרופורציות לחלוטין? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, טוב שיש היסטוריה לדברים המתפרסמים כאן...נתקלתי, קראתי ונזכרתי כמה התגעגעתי לעונג שאת יוצרת ומעניקה לנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] חולף?? לי הוא נראה הרבה יותר יוסף מתווסף מאשר חולף. אשריך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת יותר את גדלים. יותר נכון בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** ולא יסף...(ה) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת איך פיספסתי את זה.. מרשה לעצמי להעלות מהבוידעם. שי, זה כך כף אמיתי, כל כך יפה, כל כך נוגע.. [ליצירה]
תגובות