ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] ואי, בועז, תודה שהעלת את הקסם הזה לחיים. כוכב, אני לא יודע איך היא חמקה ממני... זו יצירה פשוט מרטיטה בעיני. מצלול נפלא, משמעות עמוקה וחזקה, כמו תמיד, אתה פלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שעוד הרבה דמעות אשפוך היום כאן בצורה... לפעמים אני תוהה מה היה קורה אילו לא ניתנה לנו זכות הכתיבה... העולם כל כך ריק, האנשים כל כך חסרי תקווה, היאוש מאיים להשתלט, הכל אזל, אך הכתיבה חתמה לה מקום של קבע ועוצמה.... ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה שאלתך עד חצי המלכות שטחי סגור ליבך ותעש שאלתי? ואני, איה מקומי ומה זאת אזכה כי תיגש ברסיס, בדמעה אחת שאלת אהובה אוצרותי לך אפתח תהלל אדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה עומר! הסיבה שלא כתבתי?.... בעצמי אין לי תשובות. אני חושבת שזה כמו הריון אצלי, תשעה חודשים, צירים לידה, מה שכן, לרוב אני יולדת תיאומים ומעלה... סוג של נחמה... וחוץ מזה, מי שמדבר! אני כבר צמאה ליצירות משלך. כבר הרבה הרבה זמן לא זכינו לכזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראויה לעיון?? זו לא קצת הגזמה פרועה מצידך?? אז אחרי ארבע שנים של בלונים נפוחים במקום בו למדתי (שנשמעים בצורה זו או אחרת כמו ההצהרה שלך) אני רוצה לצעוק כבל עם ועדה שהקשקוש הזה פשוט מאוס ופלצני. אין יצירה לא ראויה יש עין לא ראויה. איפה הפסול בלהתבונן בפשטות ביצירה פשוטה, בעין פשוטה, ולהנות בפשטות.??? פשוט לתת לעצמך להנות, מיופי, ממחשבה, מיצירה של אחר ומהיכולת שלו לחלוק את יצירתו ואת היופי שבה עם אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה.... אני אחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר אף יותר, ביצה ותרנגולת, אין מתחיל ואין מסיים ולא יקירי, תגובתי נולדה כששירך כבר בשל. תודה רבה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיכולתי לחשוב עליו הסתכם בוואי, שיו, יוווו ודומיהים, אז ככה, הרגשתי לוממש נעים כזה להשמיע את המוגבלות המילולית שלי בפומבי, וזה לא שזה כך בדרך כלל, זו פשוט ההתמוגגות מהגאונות הזו שהפקת שחור על גבי לבן ורוד קרם וכו... ולסיכום: סחטיין (??) ----> בשביל לחתום את המוגבלות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אותי בכל פעם מחדש לקרוא את יצירותיך. ללא מילים מיותרות, מדוייק, קולע, נוגע, אני יודעת שכבר הייתי אמורה להתרגל, אבל אני לא מצליחה להתרגל לעובדת גילך! דבר כל כך עצום בגיל צעיר כל כך! מה יהיה שתהיה בן עשרים ואז שלושים וכו?... זה אפשרי להגיע לעוצמות מטורפות כל כך ??. אני נפעמת כל פעם מחדש ישי! נפלא. תודה. [ליצירה]
תגובות