[ליצירה]
עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן."
[ליצירה]
סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע...
אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה?
המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל...
[ליצירה]
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
תגובות