איזו מערבולת
של רגשות
ותחושות,
אולי אלו רק
מחשבות
ולמרות הסערה
הכל
כל כך
שליו
ורגוע כאילו
לא קרה
דבר
וזה מוזר
כל כך
מוזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה כ"כ יפה- שירי האהבה שלך לארץ, זה מרגש, מרטיט ובעיקר כמו ביצירה הנוכחית- כשזה כתוב כ"כ נכון, כ"כ מעורר הזדהות ואהבה מחדש לארץ הנפלאה הזו. עדינות שזורה ברגישות ודימויים נעימים לקריאה- יצירה מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] אני בנשימה עצורה, קראתי שוב ושוב, זה שונה וחזק וסוחף וקשה ואמיתי ונוקב ובעיקר-יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. אם כבר הולכים על ניסוח חיובי אז- "את הבאה- יקבל בלי פחד"... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, נוקב, כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] יצרת כאן יצירה חדשה שיכולה להיות מתאימה לפרסום, תודה-כתמיד, על הרגישות והתגובות מלאות הרגש והמחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שקראתי את היצירה לפני יותר משבוע, זה יפה וקשה, אמיתי וכנה. חזק, מאוד חזק ועוצמתי, דוקר קצת, מצמרר מעט. מעורר, בהחלט מעורר ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות ורגשות. קטע לא פשוט אבל חשוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה מקסים!!! שינית קצת את אופי יצירותיך-?! בכל אופן- אני נהנית!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה, זה יותר מנפלא! קסום וכתוב נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב, זה עדיין ביתך ועדיין נמצאים כאן, גם אם מעטים, שמכירים ומוקירים אותך! שיר יפה ביותר, שמחה לקרוא ממך שוב! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
תגובות