זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יא ירושלמי.
לא ידעתי שיש לך ערך בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99
[ליצירה]
תודה רעות!
יש שיר טוב מזה שנקרא "לאור הזכרונות" מאת יחיאל מוהר ובו השורות הנוגעות הבאות:
"לכל אדם יש זכרונות כספר
יומן חרוט על לוח לב שותק
הזמן זורה את הרעות כאפר
ורק הטוב לעד לא ימחק".
[ליצירה]
צודק במשהו
יא ירושלמי. שוחחתי על כך עם אשה ניצולת שואה והיא אמרה כל מה שאמרת. אכן לצבא הסובייטי יש חלק מכריע ביותר בחיסול החיה הנאצית. הוא נלחם בצבא הגרמני יותר זמן. חיסל אותו יותר מכולם והרס אותו ושיבר את עוזו...
לאמריקנים ולבריטים יש את ההילה בשחרור מחנות הריכוז בגרמניה. כנראה שמשחררי אסירי הנאצים זכו ליותר קרדיט. הרוסים שחררו מחנות עם מעט מאוד ניצולים. מסיבה פשוטה כי רוב האסירים פונו באכזריות במצעדי מוות אל תוך גרמניה.
תגובות