זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נקטע לי קצת, קצת חיכיתי שהשיר הזה, המתואר בכ"כ הרבה פיוטיןת ועדינות- יתחיל ויחדיר בי את האופטימיות שלך....
[ליצירה]
[ליצירה]
סיכום משה לימור(לבינתיים)
דימויי טבע שזורים בלהט אהבה ובלחה הקוסם
סיכום משה לימור:
שיריך עשירים, נפלאים ומלאי אהבה לאהבה ולנופי ארץ ישראל.
יש שירים שקצת לא זורמים לפי קצב ומצלול אך את רוב שיריך אהבתי ואפילו אהבתי במאוד מאוד.
הנקודה העיקרית כאן היא שלא זכית להכרה מצד הקוראים כאן באתר ונותרת נעזב ונשכח מעין, יצירותייך היפות עלי ארץ וים וציה והר ולב אדם וחווה נותרו שכוחות.
מקווה שתיקנתי מעט את הנשכח בהעלותי יצירות אלו מתהום הנשייה
בהצלחה ועמי תקווה שתוסיף ליצור
[ליצירה]
הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית,הוא יוותר על הבית למען האהבה החדשה,(על כן יעזוב איש את אביו ואמו)לדרך לוטה בערפל (מגורים ביחד), זו דרך שאינו בטוח בה עדיין,זו שהיא כה טרייה ורגישה, הקשר הניצני הצומח זה עתה לעומת העץ השורשי העתיק והוותיק, זהו בית אבא ואמא על המסורת והדת שבו ובו ימרוד, אולי יוותר על שורשיו, אולי יתעלם מהם אך אולי בעתיד יחזור אליהם, זו חידה הנותרת פתוחה כאן בסיפור
[ליצירה]
[ליצירה]
"ומה כוחי,מה הוא כי תנסני
יציר כפיך מראשית הינני,
ילוד אשה פרי באושה"
זה השיר, שירו של אביהו מדינה שעלה בי בעת שקראתי את שירך.
[ליצירה]
שוב ושוב אחפש לי את שביל הזהב
בין "לדעת הכּל, כּאן ועכשיו"
לבין "לא לחטֵט, לא להגזים"
הלוואי וזה יהיה השביל, שזו תהיה הדרך.
אמיתי, נכון ומעלה סוגיה מהחיים
תגובות