זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נקטע לי קצת, קצת חיכיתי שהשיר הזה, המתואר בכ"כ הרבה פיוטיןת ועדינות- יתחיל ויחדיר בי את האופטימיות שלך....
[ליצירה]
[ליצירה]
מה כבר , לאן נמוך יותר מזה יכולת להגיע? השאלה היא מה כבר קרה ביום הזה? מה עשית?
ואם תשאל הרבנית (בתש) מה עשית. מה תאמרי לה?
ומה תאמרי לי?
ומה תאמרי למר שמואל ירושלמי?
והעיקר- מה תאמרי לפני היושב במרומים?
[ליצירה]
לכן צריך לנצל כל דקה בגיל חסר הדאגות הזה. עדיין אפשר למצות את הנאת גיל הנעורים. על הצד הטוב ביותר. לכן חיי את הגיל בצורה הכי טובה לך בכדי שישארו לך גם זכרונות נעימים ולא זכרונות נערות עשוקה.
תגובות