התעלמתי כי
גם אתה
לא
ניגשת לא
אמרת
מ י ל ה
שתקתי כי
גם קולך
לא
נשא
שמי לא
נשמע
ופתאום
התעוררו
לחיים זכרונות
נשכחים ואולי
עוד דברים
שרציתי
לשכוח ואולי
רק פסקו
מספר
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה :) בועז- האם כל יצירה מחייבת מסר? האם לא די בתיאור, בשירה, באמירה פשוטה, גם אם לא נוקבת, על רגעים, סיטואציות, רגשות? מה שחוק? האם תוכל להסביר? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, זה ממש תאור של הרגשה, כמעט ואפשר לומר שלא היתה לי יד בזה, רק רגש... [ליצירה]
- [ליצירה] יקירי, המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם. בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות. ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת. בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין!!! הכתיבה, הדימויים, הצורה, פשוט- נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי שי, איזה יופי כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] העלה לי חיוך של עצב... [ליצירה]
- [ליצירה] בעודי שומעת ברדיו את השיר של ריטה ורמי "זמן שנשאר ואין רחמים", נתקלתי בכותרת יצירה זו, המקריות חייבה אותי להציץ ולקרוא, וטוב שכך. כמה חוזק, איפוק עוצמתי, ביקורת שקטה וכ"כ חזקה ומנערת. נוקב, עדין, חזק, מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך.... בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית. גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, כמעט שביר, ועם זאת חזק, מרטיט, נוגע. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אז מה דעתך- איזה אהבת יותר מכל השלושה? [ליצירה]
תגובות