ולפעמים נדמה לעולם זה לא יהיה אחרת. אין בעולם הכוח לשנות סדרי חיים להפוך חוקי מציאות ליצור מחדש את הנשמה. זה כואב מדי לשייף אותה בנייר זכוכית לעדן פינות חדות למחוק צלקות למלא את השריטות בחומר חדש, טהור. לפעמים נדמה שמאוחר, שעבר הזמן לא כמו שעון מחוגים- שהולך וסובב וחוזר אל מקומו אלא כמו שעון חול שהולך ואוזל. הדרך היחידה להחזירו- היא לסובב אותו. להפוך אותו על ראשו. את הנפש המתכלה, הנגמרת, לא ניתן להפוך. כך לפעמים נדמה.