[ליצירה]
יוסף
זה יפה מאוד....עצוב כל כך. נשמע קשה..
"השמש בדיוק מעליך ואין צללים" איזה יופי!
נוף אחר. זה כל כך נכון לפעמים...ממש הזדהיתי ורוגשתי.
תודה,
פרידי.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה רבה על התגובה פרידי, גם אני התרגשתי מדבריך, ושמחתי שהמילים הצליחו לגעת...
יוסף.
[ליצירה]
וואו, ועוֹדהפעם וואו...
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~*~*~*~*~*~*~*~*~
תגובה מושכלת בא תבוא,
בנתיים, האישונים שלי, המחפשים צלילה
לא עמקו יותר מזה, ולא בגלל הדמעה...
"הן רק לפנות בוקר"
ועכשיו, זה רק לפנות ערב
כּנרת~~
[ליצירה]
לו ידעת.
לו ידעתי אני
את סודך,אישוניך
שלך בוודאי אורים לעולמי-
עד.
אומר כשאדע ואדע?
ומי ידע אותך?
הלוא אולי זאת אני.-ברוכת
אילו כשרונות? אולם.-
(זאת אומר רק עבורך)
את אשר אותם
הברוכים,אם הינם בחובי. כזיק--
באישוניך הצוללים שתכליתם
בעבורי
כנראה
עצם קיומם.
ממני.
[ליצירה]
אור בקצה הנר
וואו, שילוב מעניין בשיר הזה.
אז קודם, תודה יוסף על האינפורמציה, שליל נר ראשון של חנוכה, הוא היום הקצר ביותר בשנה. (גם אם זכרתי את התקופה, לא דייקתי אתזה לחנוכה).
"טרם העמיק התכול ברקיע" - כמו רגע טמיר ונעלם
הכונס אל תוכו דממת חוחית
ופעיית פעמונים
לחישת סודות הסוף
וצל ברושים.
הכל מתכנס כאל תרדמת הליל ,
אך שם,
הגם שבמרוחק,
נרקם סוד הרגע, בו מבליח
אור מן החושך
ורַז מאיר.
מה אהבתי.
כּנרת~~
(רז=אור)
[ליצירה]
בס"ד
אתה מאתגר את השפה העברית, ומאלף אותה לשימושך. התוצאות לא מאחרות לבוא. כתיבתך תמה, מתומצתת, בעלת ביטוי וצורה. אהבתי.
שוב ישוב, כך הבטיחו לנו.
"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". בנים באשר הם, ואב באשר הוא.
[ליצירה]
בשיר, להבנתי, מובעת השאלה עתיקת היומין 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה'?
מהתייחסות הנביאים (ירמיה לא; יחזקאל יח) נראה שאכן זה הוא הלך הרוח הרווח, כלומר הרבה פעמים אנחנו חסומים ומנועים מלפעול בשל כוחות קדומים ('שרידים של חיים' - אהבתי) החזקים מאיתנו ('קירות ואבנים').
אך גם ירמיה וגם יחזקאל, שבמקרה זה כמעט שהתנבאו בסגנון אחד, מסכימים שאין לומר כך (יחזקאל), ולעתיד לבוא גם יבינו האנשים שאין זה כך (ירמיה).
אכן קשה עד למאוד להשתחרר... ומי כמוני יודע... אהבתי את שִירֵךְ.
(אם אפשר רק הסבר ל'פירורים יחידים').
[ליצירה]
ואו כנרת לא יכולתי לצפות לקבלת פנים יותר מרווה מזו שנתת לי, תודה רבה.
את יודעת גם בחיי האדם יש עונות, לפעמים אביב ולפעמים... סתיו ;)
(אגב, גם בלילה יש טל, והרבה, ניסית פעם לשבת על הדשא בערבים טלולים... ;)
תודה על התגובה.
יוסף.
[ליצירה]
חמוד ביותר...
'כי אינני מתכוננת להימצא
תחת החלק המעונן מבין השניים' - אהבתי.
'בוקר חשווני וטעמו מר' - שנון.
עונות המעבר כמה קסם יש בהם, כמה קשה המעבר...
יוסף.
[ליצירה]
יפה מאוד, אהבתי.
אכן הצלחת להגדיר אופטימיות. זהירה, מתחשבת במציאות, אבל אופטימיות.
(סתם הערה, מבחינה לוגית האנחת רווחה קצת מוזרה, הרי 'אחד' זה הכי נמוך שאפשר, אז על מה הוא נאנח לרווחה, בכל מקרה לא היתה אפשרות של פחות מאחד. אנחת רווחה בדרך כלל מופיעה כאשר היה יכול להיות יותר גרוע. אם היתה אפשרות של אפס - כלומר חוסר סיכוי מוחלט, אז היה מקום לאנחת רווחה במספר אחד, ועדיין המסר האופטימי היה עבור מצוין. סתם הערה).
[ליצירה]
הגזמת!
אני מוכרח להצטרף לחולקים עליך. עם כל הכבוד יש הבדל בין לומר שאהרן טעה ברמה כזו או אחרת ובין לומר שבניגוד למשה 'איש האלוקים' אהרן הוא 'איש העושה אלוקים', ועוד לומר שיש כאן להט של 'ערווה' ח"ו. לדעתי, יש כאן חוסר הבנה, הקטנת גדולי התנ"ך לתפיסות הנמוכות שלנו, ואולי אפילו גילוי פנים בתורה שלא כהלכה.
[ליצירה]
משה אהרן היקר.
שוב אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי, הרי אמרתי בפירוש שאפשר וצריך לחדש, ובודאי בדור שלנו,רק אמרתי שצריך זהירות וכובד ראש. אין לך מושג כמה דעותי קרובות לשלך שצריך לעשות מהפכה תודעתית, רגשית, פילוסופית, רעיונית ומה שלא תרצה. ההבדל ביננו הוא בניסוח, בסמנטיקה, ובעיקר בכבוד וביחס לאלו שקדמו לנו, ובזהירות מהפזיזות.
'אמת משלי' נמצאת ועוד איך בז'רגון שלי, הנסיון לצייר אותי באור קצת חשוך ושמרני הוא ממש לא נכון וגם לא לעניין. אתה לא מתייחס לגופם של דברים שכתבתי לך. והאמן לי אמירת דברים מקוממים ללא ביסוס חוץ מזה שהיא לא אמיתית, גם אינה תורמת למהפך שהנך שואף שיקרה כאן באחד הימים.
פתיחות שבעקבותיה מגיעים לדעות מסולפות היא כבר לא פתיחות אלא רפורמה. האמן לי שבצד הש"ס והמדרשים הרב קוק והפרשנים הקלאסיים, אני קורא גם את עמוס עוז וא.ב יהושע שביד שגיא וברקוביץ, וגם מהוגים מחכמי האומות כאפלטון וקאנט אני לא נמנע, ולהיפך אני מתעמק בהם וברעיונותיהם. אבל צריך הרבה זהירות ולא כל דעה או רעיון יפה מותר להיקרא בשם קודש ולהיכנס במחנה ישראל. אני נאלץ לספר קצת על עצמי משום שחרה לי המשפט שהצמדת לי 'אנשים מבטיחים כמוך, שכל האנרגיה שלהם מתועלת לשרשור מקורות "אין סופיים" והעמדתם כאמת סופנית מוחלטת והבלעדית, מבלי אפשרות של אפילו הרהור כל שהו'.
אני משתדל לא לייחס לבר הפלוגתא שלי דברים שאני לא יודע עליהם, שים לב שבדברי אליך אני משתדל להתייחס בעיקר לדעה שהצגת ולא לאדם, מה שלא הרגשתי שנעשה כלפי לכן הרגשתי צורך להגיב. לא הגבת כמעט לגופם של דברים, רק מסביב, לא הוכחת את שיטתך בעומק ובהוכחות משכנעות. במקום זה גלשת לדיונים על השואה ועל חוסר הפתיחות, כביכול, של ברי פלוגתתך.
יכול להיות שעוד יהיו בינינו ויכוחים אבל מבחינתי הם יהיו לגופם של דברים, אם יאמרו דברים שלעתי אין להם ביסוס ו/או שפוגעים באמיתה של תורה, אני אגיב (אם יהיה לי כח באותו זמן), אך לא אחלוק לעולם על עצם היכולת לחדש ולומר דברים שלא נאמרו רק בגלל שהם לא נאמרו.
ואחתום כמקודם "והאמת והשלום אהבו".
[ליצירה]
האמן לי שאני פתוח מאין כמוני (אולי אפילו יותר מידי), ואין לי בעיה לשמוע דעות שונות ומשונות. אבל גם לפתיחות יש גבול. כאשר מבקרים את גדולי התנ"ך ובטח ובטח את אהרן הכהן משבעת הרועים, אני חושב שצריך קצת זהירות. אני מוכן לשמוע פירושים חדשים ותובנות שלא נאמרו עד היום, אבל כאשר באים לחדש בתורה יש להתייחס לפירושים קודמים שנכתבו על ידי גדולי ישראל ולראות כיצד הם ניגשו לדברים, ואחר כך, מתוך ענווה, לנסות לומר מה שנראה לעניות דעתנו.
ואם כבר דמגוגיה, אז מה הקשר בין אי ההקשבה של היהדות החסידית לקריאה לעלייה לארץ, לבין הביקורת שלי על דבריך, חוץ מאשר כביכול חוסר פתיחות. אני חושב שזה לא היה במקום, יש לדון בכל מקרה לגופו ולא לייחס לבר הפלוגתא שלך דברים שהוא בכלל לא אמר.
לגופו של עניין, הקשר בין ה'ערווה' שאתה מייחס לאהרן לבין הפסוק 'כי פרעה אהרן' הוא רחוק מאוד, אני לא מבין איך על סמך קשר קלוש שכזה אתה לוקח על עצמך לייחס דברים כאלו על אהרן הכהן. אני מסכים, יש לבחון ולעיין בפסוקים כראוי, ובהחלט יש כאן נפילה של אהרן, אך גם אם התורה גילתה לנו שיש כאן בעיה אין זה אומר שהותר הרסן וניתן לייחס את כל שבדמיוננו לחטאו של אהרן.
ראה מה כותב רבנו בחיי על הפסוק שהבאת מדברים ט,כ "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. ידוע מה שדרשו חז"ל בפסוק זה (ויקרא רבה י, ה), השמדה זו כלוי בנים שנאמר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, וכיון שהתפלל משה עשה תפילתו מחצה. ומכל מקום פסוק זה הנכתב בתורה לאות ולמופת שאהרן חטא בעגל חטא גדול עד שנענש עליו בכלוי בנים, ובודאי יש לתמוה כי אהרן לשם שמים נתכוון ומחשבתו היתה זכה בעבודת ה' יתברך, והנה הכתוב אמר (שמות לב, לה) אשר עשה אהרן, לא יתפוש אותו רק על המעשה לבדו לא על המחשבה, ואם כן למה התאנף בו ה'? והתשובה בזה כי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה, וכן דרשו חז"ל (בבא קמא נ.) ממה שכתוב (תהלים נ, ג) וסביביו נשערה מאד, ואף על פי שכוונתו היתה לשמים מכל מקום המעשה לאהרן בידים היה חלול ה', ואף על פי שהוא לא חטא בו הנה החטיא את ישראל שלא בכוונה, שהרי על ידו טעו אחריו ונפלו הרבה מישראל, וכן הזכיר לו משה כי הבאת עליו חטאה גדולה (שמות לב, כא). וראיה גדולה שהוא לא חטא בו כלל ממה שהזכיר משה בתוכחותיו ואמר תריבהו על מי מריבה (דברים לג, ח), וקראו חסיד (שם) שלא נמצא בו חטא אחר".
רבנו בחיי הוא רק דוגמא, ראיתי פרשנים רבים בנושא, ואף אחד מהם לא העלה בדעתו לייחס לאהרן חטא מופרז כפי שאתה כותב. אני רוצה לקוות כי השקעת מחשבה רבה לפני שהעלית על הכתב את הדברים, אבל גם אם כן עדיין לדעתי הדברים מופרזים ללא ביסוס אמיתי בכתובים. הרי שים לבך לדבריך, אתה אומר שהכל תלוי ב'איש המבעיר' ואם אהרן כביכול היה ראוי הרי שלא היה יוצא עגל אלא מנורה, הרי שאת כל האחריות אתה מטיל על אהרן. אם כן לדבריך הוא אישיות בעייתית שנופלת בגדול החטאים - עבודה זרה. אזי מדוע וכיצד נבחר הוא מכל האנשים להיות זה שיעלה את האור במנורה, ולהיות האיש שיכנס לפני ולפנים, אתמהה.
ליתר עיון בחטא העגל כדאי לעיין בכוזרי ספר ראשון צב-צז, ושם גם מבאר מה היתה הבעיה במעשהו של אהרן.