[ליצירה]
ברוכה הבאה!
השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים.
רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.)
כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות.
אני שמחה מאד בבואך!
[ליצירה]
טוב,
אצטרך לחשוב על ז.
האם מה שלא מצליח להוסיף (גם אם הוא מנסה) אבן גורע.
בכל מקרה- תודה.
ולך הדס במיוחד.
הערותייך בונות ומחכימות, (אני עוקבת אחריהם גם בשירים אחרים)
והשיח איתך הוא מפרה.
וזה נפלא שאת משקיעה ככה בלהגיב.
(וזו הרי באמת השקעה)
שנה טובה.
בטבע, ברוח ובבכלל.
מאחת קטנה.
[ליצירה]
קיבלתי את המשמעות של סימני השאלה. וכן את הנקודה שהעלתה סומסום, שעזרים ויזואליים - יש להם מקום בשירה.
אבל אני חוזרת לנקודה הראשונית שלי - ללא ההסבר שלך, המסר פשוט לא עובר. זו בעיה בסיסית ויסודית של השיר, וללא שתי פסקאות פרשנות ארוכות - אני לא רואה איך אפשר להתגבר עליה.
[ליצירה]
תחבירית- זה נכון אף נכון.
כדאי שתבדקי.
מהותית יש כאן מסר , דוקא לאינטלגנטים (אבל אולי את מהירת חימה מכדי לקרא...?)
והוא סימני הפיסוק היורדים.87 סימני שאלה בשופר,
5 בעקדה
8 בשאלת הסיכום.
יש פה מסר קבלי עמוק- 7 הוא הרוח שבטבע, לפי המהר'ל ולפי הקבלה.- אנחנו משתמשים בשופר כדי לסמל עליה רוחנית שלנו בתוך העולם הזה (שופר=השתפרות). זו מהותם של ה-7.
5 הוא טבע גשמי לא שלם. חסר. העקדה היא פצע.
היא מחסרת את העולם .
היא פוגעתבשלמותו.
8= רוח. כך מסביר המהר'ל, וכך מקובל בקבלה.
המספר 8 מסמל מהות רוחנית. (עייני- מילה לשמונה, שמחת תורה לשמיני וכו') מעל לטבע.
ואני ניסתי לזעוק האם רוחניות זו שמעל הטבע וזו שבתוכו- יכולות בכלל להגיע מתוך פציעה של קיומו הבסיסי- חיי כל חי.
כל זה מסרים נסתרים.
לא אמורים להיות מתורגמים למילים.
אבל כאמור "הקצר בזעם ומאריך אף" הוא זה שיכול לתת קצת יותר קרדיט למי שכותב, שלא סתם שלף מתחת למיכחולו,
ומי שלא מסוגל לתת קרדיט לכותבים.
ראוי שישקול האם יש לו די כבוד למהותה של שירה.
[ליצירה]
כבוד לכותבים?
אני חושבת שהתבטאתי כאן בצורה מנומסת מאוד. אם נפגעת, אני מתנצלת.
אין עיתון בעולם, ספר, תרגום, מאמר, טקסט ערוך _כלשהו_, שעובד בצורה כזאת עם סימני שאלה.
כקוראת, יש לי הזכות המלאה לשפוט את הטקסט - הן מבחינת תוכן, הן מבחינת סגנון - ולהואיל בטובי לספר לך אם לדעתי המסר לא עובר, למשל.
את יכולה לקבל ביקורת עם נכונות ללמוד, את יכולה אפילו לדון על הביקורת - ואת יכולה, כמובן, שהחליט שהכתיבה שלך כפי שהיא כרגע לא זקוקה לליטוש נוסף.
אבל זה כבר לא העסק שלי.
[ליצירה]
ראשית לא נפגעתי- הדיון הוא פורה וראוי.
את כקוראת רשאית להעביר ביקורת או לא, להגיב או לא, ועצם התגובה היא מבורכת.
לא הזכרתי כבוד לכותבים (תקראי) מי אני שאטיף למשהו על כבוד?
הזכרתי כבוד למהותה של שירה,
שיש לתת קרדיש לתגים שבה לא פחות מלתכנים.
אוכל להפנות אותך לטקסטים שככה עובדים,
אבל בעיקר- זה כוחו של חופש אומנותי שמאפשר לעבוד לא לפי כלל קבוע.
אנו לא מדברים על תחביר , אלא על מספרים של סימני שאלה-
אפנה אותך לראשי מילין שלהרב קוק,
למדרש על אותיות ותגין של רבי עקיבא-
לנצח ישראל של המהר'ל,
הם כולם מדברים על המשמעות של תגי הפיסוק בהעברת מסרים.
ואני ניסיתי לחבר טקסט עם רעיון מסוים,
את הסיפור עם השאלה ובחרתי ליישם רעיון מסוים שניתקלתי בו.
הדיון הוא לגיטימי.
לא שללתי ממך אף זכות,
רק הפנתי אותך להסתכל על הרובד הנוסף שלפעמים יש לבחירות,
של עיצוב,
של פיסוק,
של לחן אפילו.
ובעיקר- רציתי לומר שאת כל הדיוןם הזה בדיוק,
אפשר לעשות בלי כעס.
שירים זה כיף.
גם הטובים שבהם, וגם אלו שלא,
הם באים להוסיף אהבה ושמחה, לא להכעיס בכלל.
אז על ה"אוף" הזה שבו פתחת את תגובתך- מחיתי.
[ליצירה]
ראשית- אכן נקודה מעניינת מאוד. אבל נראה לי שבסופו של דבר, הנכונות הבסיסית שאולי יש לאייל להיעקד, איננה נכונות כמו של האדם. ואדם חושב- שהיה מוכן לכך בדיוק כמו האייל ואף יותר- גם אם המעשה לא הוצא לפועל, יש פה מה לזכור...
ובנוגע לסימני הפיסוק, יכול להיות שיש בהם מסר עמוק. אני לתומי חשבתי שכל העניין בשיר הוא כן להעביר את המסר למילים, אבל נכון, עזרים ויזואליים חיצוניים יכולים להועיל.
ברם- כמו שנאמר כאן, לולא השיר היה מופיע הרבה פעמים ב"תגובות אחרונות", לא הייתי נכנסת אליו בכלל, כי זה נראה בעיקר ילדותי, בלי ההסבר שלך. אני לא בטוחה שהמסרים הנלווים הכרחיים כ"כ, מה גם שלא ברור לי איך אפשר להבין אותם לבד. ובאמת- זה פשוט גורם לאנשים לא להכנס כלל, בגלל כל מה שכבר נאמר כאן, ואני מסכימה עם הדברים האלו לגמרי.
ושוב- אין כוונה לפגוע או לזלזל בשיר.
[ליצירה]
וואו. בהחלט חומר למחשבה.רק דבר אחד הפריע לי- כל סימני השאלה בכותרת. הם גרמו לי לזלזל בשיר וכמעט שלא לקרוא אותו. גם שני סימני שאלה, או אחד+סימן קריאה יבטאו את אותו הדבר.
[ליצירה]
הרגש עובר, אבל הבית האחרון לדעתי מיותר לחלוטין. הבית השלישי חזק מספיק כדי לשמש כסיום.
בית ראשון - עפוף צ"ל אפוף, והנקודות בסוף כל משפט קוטעות את הקריאה. אל תגזימי עם סימני פיסוק, זה לא בריא..
[ליצירה]
זה שיר תגובה
השיר הוא שיר תגובה לסיפור "מעשה בשבעה קבצנים " שכתב רבי נחמן מברסלב.
הביפור שהוא בעצם שישה סיפורים בתוך סיפור מסגרת, (את סיפור הקבצן השביעי הוא לא הספיק לסיים)
מתאר קבצנים -בעלי לקות פיזית. כל אחד ולקותו.
שבה- באופ]ן מפתיע הוא מתברך דוקא.
ניסיתי לשוחח עם הסיפור,
ועל כן לא ראיתי צורך לשוחח עם כל דמות ודמות,
אולי פעם אכתוב המשך.....
[ליצירה]
זה שיר תגובה
השיר הוא שיר תגובה לסיפור "מעשה בשבעה קבצנים " שכתב רבי נחמן מברסלב.
הביפור שהוא בעצם שישה סיפורים בתוך סיפור מסגרת, (את סיפור הקבצן השביעי הוא לא הספיק לסיים)
מתאר קבצנים -בעלי לקות פיזית. כל אחד ולקותו.
שבה- באופ]ן מפתיע הוא מתברך דוקא.
ניסיתי לשוחח עם הסיפור,
ועל כן לא ראיתי צורך לשוחח עם כל דמות ודמות,
אולי פעם אכתוב המשך.....
[ליצירה]
מלך מלכי הלבבות,
לא בתקיעה בא.
או בשופרות.
אל אלוקי האהבות,
בקול דממה בא.
בלי הצהרות.
שובר,
או יוצר.
עוטף,
או חוטף,
אבל משאיר אחריו
(כך נדמה לי)
יותר מרק זכרון מאנפף.
או שמא,
פיספסתי את העיקר,
ואתה דיברת באמת על שופר?
ורק אני (רק על עצמי אמרה כבר רחל)
לקחתי את השיר במחוזות הרגש לטייל??