כשרצים הכרומוזומים
על הג'ל הירקרק
מפענחים
בלי קול
את כל תכונות הגוף
אני חושב ממש
על תכונות הנפש
שלא בג'ל יפוענחו
ולא בזרם יוני
רק אולי בזרם
מעגלי שלם
של
אהבה קדושה
[ליצירה]
ובכלל מהי ספרות
אם לא אמת פנימית עמוקה מנוסחת במילים?
מהי יצירה אם לא בליל של רגשות שמתפרצות?
מהי אומנות אם לא מבט פנימי כן וישר. שמספר.
יש אמיתות קטנות שצריכות תפאורה גדולה. יש כאבים ענקיים שיסתפקו באפקטים פשוטים.
יש אנשים עם לב של אבן. יש אבנים עם לב אדם.
[ליצירה]
מלך מלכי הלבבות,
לא בתקיעה בא.
או בשופרות.
אל אלוקי האהבות,
בקול דממה בא.
בלי הצהרות.
שובר,
או יוצר.
עוטף,
או חוטף,
אבל משאיר אחריו
(כך נדמה לי)
יותר מרק זכרון מאנפף.
או שמא,
פיספסתי את העיקר,
ואתה דיברת באמת על שופר?
ורק אני (רק על עצמי אמרה כבר רחל)
לקחתי את השיר במחוזות הרגש לטייל??
תגובות