כשרצים הכרומוזומים
על הג'ל הירקרק
מפענחים
בלי קול
את כל תכונות הגוף
אני חושב ממש
על תכונות הנפש
שלא בג'ל יפוענחו
ולא בזרם יוני
רק אולי בזרם
מעגלי שלם
של
אהבה קדושה
הקטנה מכולם
-
" יודע שכל מאורותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (ר' נחמן מברסלב)כשאדם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זעקת כל לבבות עובדי ה'- כולם, בשיר אחד נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איזה רעיון מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] את ילדה מוכשרת, שיודעת להנהיג את המילים לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] עת לקצור, ועת לזכור. שיר חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אחד נהדר! אין כמוך מוכשרת! [ליצירה]
- [ליצירה] שלושים זו לא סיבה לתוגה. עדיף מתנה או עוגה. ובכלל ממתי משעמם זה נעים? ועל מה את רוצה להאשים? רובינו מתי שהוא נהיה או היינו בני שלושים........:) [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר נפלא. שמרתי אותו באהודים עלי... [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית לא נפגעתי- הדיון הוא פורה וראוי. את כקוראת רשאית להעביר ביקורת או לא, להגיב או לא, ועצם התגובה היא מבורכת. לא הזכרתי כבוד לכותבים (תקראי) מי אני שאטיף למשהו על כבוד? הזכרתי כבוד למהותה של שירה, שיש לתת קרדיש לתגים שבה לא פחות מלתכנים. אוכל להפנות אותך לטקסטים שככה עובדים, אבל בעיקר- זה כוחו של חופש אומנותי שמאפשר לעבוד לא לפי כלל קבוע. אנו לא מדברים על תחביר , אלא על מספרים של סימני שאלה- אפנה אותך לראשי מילין שלהרב קוק, למדרש על אותיות ותגין של רבי עקיבא- לנצח ישראל של המהר'ל, הם כולם מדברים על המשמעות של תגי הפיסוק בהעברת מסרים. ואני ניסיתי לחבר טקסט עם רעיון מסוים, את הסיפור עם השאלה ובחרתי ליישם רעיון מסוים שניתקלתי בו. הדיון הוא לגיטימי. לא שללתי ממך אף זכות, רק הפנתי אותך להסתכל על הרובד הנוסף שלפעמים יש לבחירות, של עיצוב, של פיסוק, של לחן אפילו. ובעיקר- רציתי לומר שאת כל הדיוןם הזה בדיוק, אפשר לעשות בלי כעס. שירים זה כיף. גם הטובים שבהם, וגם אלו שלא, הם באים להוסיף אהבה ושמחה, לא להכעיס בכלל. אז על ה"אוף" הזה שבו פתחת את תגובתך- מחיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בתוך שיר- מצאתי בשיר. שיר קטן בתוך שיר גדול שלובים זה בזה אך גם נפרדים, ושרים על שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה חי יותר, מבנק מת שיוצר, מילים נפלאות שכאלה?! [ליצירה]
תגובות