גירשת את בנך,
עקדת את אחיו.
ועל גג את אימו הותרת,
לבד.
את האם השנית,
בצו המכאיב,
למדבר שולחה. ונותרת
לבד.
ואף על פי -
אבינו אתה!
אב אמונה וחסד ורם.
מבין שלא מבין,
מוכן לתת מתת,
להקריב את הבנים,
כדי ללדת עם.
אולי רק כך אפשר ללדת עם?
ואולי כך אפשר, כדי ללדת עם?!
ו
הקטנה מכולם
-
" יודע שכל מאורותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (ר' נחמן מברסלב)כשאדם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו זוית חדשה... פשש.. זה היה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] לעינב, אשתדל להסביר.. זהו סיפורו של אב-רם : אברהם אבינו. כולנו רגילים לראות בו אב רב חסד הפותח את אוהלו לארבע רוחות השמים. ואכן כזה הוא. האם חשבנו על כל כך הרבה פעולות קשות, לא רוצה לומר- אכזריות, שהוא פועל בצו אלוק'? האם סיכמנו לעצמינו שלא עקדה אחת עקד אברהם אבינו אלא ארבע לפחות ואולי גם יותר, ולא בכולם עצר בסוף המלאך את המאכלת מלנגוס... חשבנו איזה מחיר משפחתי כבד הוא שילם? ומדוע היה עליו להקריב קורבנות אישיים?- כדי לאפשר הולדתו של עם יהודי בלי הפרעה. אז זהו, בעצם אני מנסה בשיר הזה לנחם את עצמינו הכואבים כאן, בדור הזה, העוקדים עקדות ומקריבים קורבנות את נשינו וילדינו כמו אבא אברהם. בעצם אני רק מנסה להתנחם בידיעה, שכך הוא ית' מוליד את עמו- בצער, בעצב, בדם... בדמייך חיי! בדמייך חיי! [ליצירה]
- [ליצירה] מה??? שלום! שמי עינב וקראתי את היצירה שלך אך לא הבנתי מה שאת מנסה להעביר,מה את מנסה להבין בשאלות שלך? ואני באמת רוצה להבין כי אני אוהבת מסרים סמואים ובמיוחד אם יש בהם עומק, מקווה לתגובה, [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, נגעת, בכל מה שכיוונת לגעת. והכאב- הוא ניכר, והוא גדול ואמיתי ומשכנע. זכית. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית לא נפגעתי- הדיון הוא פורה וראוי. את כקוראת רשאית להעביר ביקורת או לא, להגיב או לא, ועצם התגובה היא מבורכת. לא הזכרתי כבוד לכותבים (תקראי) מי אני שאטיף למשהו על כבוד? הזכרתי כבוד למהותה של שירה, שיש לתת קרדיש לתגים שבה לא פחות מלתכנים. אוכל להפנות אותך לטקסטים שככה עובדים, אבל בעיקר- זה כוחו של חופש אומנותי שמאפשר לעבוד לא לפי כלל קבוע. אנו לא מדברים על תחביר , אלא על מספרים של סימני שאלה- אפנה אותך לראשי מילין שלהרב קוק, למדרש על אותיות ותגין של רבי עקיבא- לנצח ישראל של המהר'ל, הם כולם מדברים על המשמעות של תגי הפיסוק בהעברת מסרים. ואני ניסיתי לחבר טקסט עם רעיון מסוים, את הסיפור עם השאלה ובחרתי ליישם רעיון מסוים שניתקלתי בו. הדיון הוא לגיטימי. לא שללתי ממך אף זכות, רק הפנתי אותך להסתכל על הרובד הנוסף שלפעמים יש לבחירות, של עיצוב, של פיסוק, של לחן אפילו. ובעיקר- רציתי לומר שאת כל הדיוןם הזה בדיוק, אפשר לעשות בלי כעס. שירים זה כיף. גם הטובים שבהם, וגם אלו שלא, הם באים להוסיף אהבה ושמחה, לא להכעיס בכלל. אז על ה"אוף" הזה שבו פתחת את תגובתך- מחיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] טול קורה.. ועד שאתה בא ליטול קיסם מבין שינך- טול קורה מבין עיניך! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו..נהדר... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכלל מהי ספרות אם לא אמת פנימית עמוקה מנוסחת במילים? מהי יצירה אם לא בליל של רגשות שמתפרצות? מהי אומנות אם לא מבט פנימי כן וישר. שמספר. יש אמיתות קטנות שצריכות תפאורה גדולה. יש כאבים ענקיים שיסתפקו באפקטים פשוטים. יש אנשים עם לב של אבן. יש אבנים עם לב אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז הרבה אומץ עם חיתוך השורות שהופך את השיר הזה ליצירה ראויה [ליצירה]
- [ליצירה] יצירת מופת! קרעת את ליבי, הוספתי למועדפים עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אצטרך לחשוב על ז. האם מה שלא מצליח להוסיף (גם אם הוא מנסה) אבן גורע. בכל מקרה- תודה. ולך הדס במיוחד. הערותייך בונות ומחכימות, (אני עוקבת אחריהם גם בשירים אחרים) והשיח איתך הוא מפרה. וזה נפלא שאת משקיעה ככה בלהגיב. (וזו הרי באמת השקעה) שנה טובה. בטבע, ברוח ובבכלל. מאחת קטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] הגעגוע למה שכבר אין, הלידה היא מה שרק מתחיל. האם נפגשות תפילותיכם? האם תעברו את הסף אל מחר , או געגועיה' ימשכו אתכם אל שאינו? האין זה סיפור הלידות כולן?? תודה על שיר נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] לו יהי... [ליצירה]
תגובות