גירשת את בנך,
עקדת את אחיו.
ועל גג את אימו הותרת,
לבד.
את האם השנית,
בצו המכאיב,
למדבר שולחה. ונותרת
לבד.
ואף על פי -
אבינו אתה!
אב אמונה וחסד ורם.
מבין שלא מבין,
מוכן לתת מתת,
להקריב את הבנים,
כדי ללדת עם.
אולי רק כך אפשר ללדת עם?
ואולי כך אפשר, כדי ללדת עם?!
ו
הקטנה מכולם
-
" יודע שכל מאורותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (ר' נחמן מברסלב)כשאדם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו זוית חדשה... פשש.. זה היה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] לעינב, אשתדל להסביר.. זהו סיפורו של אב-רם : אברהם אבינו. כולנו רגילים לראות בו אב רב חסד הפותח את אוהלו לארבע רוחות השמים. ואכן כזה הוא. האם חשבנו על כל כך הרבה פעולות קשות, לא רוצה לומר- אכזריות, שהוא פועל בצו אלוק'? האם סיכמנו לעצמינו שלא עקדה אחת עקד אברהם אבינו אלא ארבע לפחות ואולי גם יותר, ולא בכולם עצר בסוף המלאך את המאכלת מלנגוס... חשבנו איזה מחיר משפחתי כבד הוא שילם? ומדוע היה עליו להקריב קורבנות אישיים?- כדי לאפשר הולדתו של עם יהודי בלי הפרעה. אז זהו, בעצם אני מנסה בשיר הזה לנחם את עצמינו הכואבים כאן, בדור הזה, העוקדים עקדות ומקריבים קורבנות את נשינו וילדינו כמו אבא אברהם. בעצם אני רק מנסה להתנחם בידיעה, שכך הוא ית' מוליד את עמו- בצער, בעצב, בדם... בדמייך חיי! בדמייך חיי! [ליצירה]
- [ליצירה] מה??? שלום! שמי עינב וקראתי את היצירה שלך אך לא הבנתי מה שאת מנסה להעביר,מה את מנסה להבין בשאלות שלך? ואני באמת רוצה להבין כי אני אוהבת מסרים סמואים ובמיוחד אם יש בהם עומק, מקווה לתגובה, [ליצירה]
- [ליצירה] נגעת [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית לא נפגעתי- הדיון הוא פורה וראוי. את כקוראת רשאית להעביר ביקורת או לא, להגיב או לא, ועצם התגובה היא מבורכת. לא הזכרתי כבוד לכותבים (תקראי) מי אני שאטיף למשהו על כבוד? הזכרתי כבוד למהותה של שירה, שיש לתת קרדיש לתגים שבה לא פחות מלתכנים. אוכל להפנות אותך לטקסטים שככה עובדים, אבל בעיקר- זה כוחו של חופש אומנותי שמאפשר לעבוד לא לפי כלל קבוע. אנו לא מדברים על תחביר , אלא על מספרים של סימני שאלה- אפנה אותך לראשי מילין שלהרב קוק, למדרש על אותיות ותגין של רבי עקיבא- לנצח ישראל של המהר'ל, הם כולם מדברים על המשמעות של תגי הפיסוק בהעברת מסרים. ואני ניסיתי לחבר טקסט עם רעיון מסוים, את הסיפור עם השאלה ובחרתי ליישם רעיון מסוים שניתקלתי בו. הדיון הוא לגיטימי. לא שללתי ממך אף זכות, רק הפנתי אותך להסתכל על הרובד הנוסף שלפעמים יש לבחירות, של עיצוב, של פיסוק, של לחן אפילו. ובעיקר- רציתי לומר שאת כל הדיוןם הזה בדיוק, אפשר לעשות בלי כעס. שירים זה כיף. גם הטובים שבהם, וגם אלו שלא, הם באים להוסיף אהבה ושמחה, לא להכעיס בכלל. אז על ה"אוף" הזה שבו פתחת את תגובתך- מחיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר תגובה השיר הוא שיר תגובה לסיפור "מעשה בשבעה קבצנים " שכתב רבי נחמן מברסלב. הביפור שהוא בעצם שישה סיפורים בתוך סיפור מסגרת, (את סיפור הקבצן השביעי הוא לא הספיק לסיים) מתאר קבצנים -בעלי לקות פיזית. כל אחד ולקותו. שבה- באופ]ן מפתיע הוא מתברך דוקא. ניסיתי לשוחח עם הסיפור, ועל כן לא ראיתי צורך לשוחח עם כל דמות ודמות, אולי פעם אכתוב המשך..... [ליצירה]
- [ליצירה] כי לעולם לא נוכל לחיות במקום אהובינו [ליצירה]
- [ליצירה] תחבירית- זה נכון אף נכון. כדאי שתבדקי. מהותית יש כאן מסר , דוקא לאינטלגנטים (אבל אולי את מהירת חימה מכדי לקרא...?) והוא סימני הפיסוק היורדים.87 סימני שאלה בשופר, 5 בעקדה 8 בשאלת הסיכום. יש פה מסר קבלי עמוק- 7 הוא הרוח שבטבע, לפי המהר'ל ולפי הקבלה.- אנחנו משתמשים בשופר כדי לסמל עליה רוחנית שלנו בתוך העולם הזה (שופר=השתפרות). זו מהותם של ה-7. 5 הוא טבע גשמי לא שלם. חסר. העקדה היא פצע. היא מחסרת את העולם . היא פוגעתבשלמותו. 8= רוח. כך מסביר המהר'ל, וכך מקובל בקבלה. המספר 8 מסמל מהות רוחנית. (עייני- מילה לשמונה, שמחת תורה לשמיני וכו') מעל לטבע. ואני ניסתי לזעוק האם רוחניות זו שמעל הטבע וזו שבתוכו- יכולות בכלל להגיע מתוך פציעה של קיומו הבסיסי- חיי כל חי. כל זה מסרים נסתרים. לא אמורים להיות מתורגמים למילים. אבל כאמור "הקצר בזעם ומאריך אף" הוא זה שיכול לתת קצת יותר קרדיט למי שכותב, שלא סתם שלף מתחת למיכחולו, ומי שלא מסוגל לתת קרדיט לכותבים. ראוי שישקול האם יש לו די כבוד למהותה של שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] מלך מלכי הלבבות, לא בתקיעה בא. או בשופרות. אל אלוקי האהבות, בקול דממה בא. בלי הצהרות. שובר, או יוצר. עוטף, או חוטף, אבל משאיר אחריו (כך נדמה לי) יותר מרק זכרון מאנפף. או שמא, פיספסתי את העיקר, ואתה דיברת באמת על שופר? ורק אני (רק על עצמי אמרה כבר רחל) לקחתי את השיר במחוזות הרגש לטייל?? [ליצירה]
- [ליצירה] מפתיע. שונה ויחודי. אין מילים [ליצירה]
- [ליצירה] לו יהי... [ליצירה]
- [ליצירה] האם הציניות מתחבאת בין השורות או הנאיביות הטהורה? [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי פעמיים וראוי ממש גם לקריאה שלישית. בגלל היופי של המילים, והעומק של הרעיונות. שמרתי לי שרשימת החביבים עלי. [ליצירה]
תגובות