10 דקות לפני חמש וזריחה
כששקט מתנגן על רחוב דימדומים
ומלבד הידהודי צעדי הליכה
אבני המדרכת עודם נרדמים
בכאב וצווחה את השקט פולחת
מלוא נוכחות מיכלית האשפה.
עוצרת, נפתחת עולה וצונחת.
פורסת ניחוח כמו טלית בחופה.
גסה. מתערבת. חודרת גבולות
עדינים נרקמים בין לילה ליום
מסלקת את אמש מעל הגגות
ומסתלקת. ושקט. ... ונקי פתאום.
הקטנה מכולם
-
" יודע שכל מאורותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (ר' נחמן מברסלב)כשאדם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את כותבת פשוט מדהים............... מהמם כל כך , כל כך נוגה ויפה, איזה יופי-בסה"כ משאית זבל והכנסת בה כל כך הרבה משמעות... תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפייפייפייה! כתוב נפלא, מלא תוכן ועומק ו... אח, מהמשובחים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק!!! ופשוט. יפה מאוד! הבנתי מה את בעצם אומרת בזה. עמוק ונחמד לקריאה. תודה רבה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירת מופת! קרעת את ליבי, הוספתי למועדפים עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין אהבות שמחות? [ליצירה]
- [ליצירה] לעינב, אשתדל להסביר.. זהו סיפורו של אב-רם : אברהם אבינו. כולנו רגילים לראות בו אב רב חסד הפותח את אוהלו לארבע רוחות השמים. ואכן כזה הוא. האם חשבנו על כל כך הרבה פעולות קשות, לא רוצה לומר- אכזריות, שהוא פועל בצו אלוק'? האם סיכמנו לעצמינו שלא עקדה אחת עקד אברהם אבינו אלא ארבע לפחות ואולי גם יותר, ולא בכולם עצר בסוף המלאך את המאכלת מלנגוס... חשבנו איזה מחיר משפחתי כבד הוא שילם? ומדוע היה עליו להקריב קורבנות אישיים?- כדי לאפשר הולדתו של עם יהודי בלי הפרעה. אז זהו, בעצם אני מנסה בשיר הזה לנחם את עצמינו הכואבים כאן, בדור הזה, העוקדים עקדות ומקריבים קורבנות את נשינו וילדינו כמו אבא אברהם. בעצם אני רק מנסה להתנחם בידיעה, שכך הוא ית' מוליד את עמו- בצער, בעצב, בדם... בדמייך חיי! בדמייך חיי! [ליצירה]
- [ליצירה] הערה קטנה מאבשלום קור- יש לומר סיגנון הלבוש וסיגנון הדיבור, ולא הסגנון לבוש והסגנון דיבור. זה פשוט לא עובד כך בעיברית שלנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מפתיע. שונה ויחודי. אין מילים [ליצירה]
- [ליצירה] שנון לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] תחבירית- זה נכון אף נכון. כדאי שתבדקי. מהותית יש כאן מסר , דוקא לאינטלגנטים (אבל אולי את מהירת חימה מכדי לקרא...?) והוא סימני הפיסוק היורדים.87 סימני שאלה בשופר, 5 בעקדה 8 בשאלת הסיכום. יש פה מסר קבלי עמוק- 7 הוא הרוח שבטבע, לפי המהר'ל ולפי הקבלה.- אנחנו משתמשים בשופר כדי לסמל עליה רוחנית שלנו בתוך העולם הזה (שופר=השתפרות). זו מהותם של ה-7. 5 הוא טבע גשמי לא שלם. חסר. העקדה היא פצע. היא מחסרת את העולם . היא פוגעתבשלמותו. 8= רוח. כך מסביר המהר'ל, וכך מקובל בקבלה. המספר 8 מסמל מהות רוחנית. (עייני- מילה לשמונה, שמחת תורה לשמיני וכו') מעל לטבע. ואני ניסתי לזעוק האם רוחניות זו שמעל הטבע וזו שבתוכו- יכולות בכלל להגיע מתוך פציעה של קיומו הבסיסי- חיי כל חי. כל זה מסרים נסתרים. לא אמורים להיות מתורגמים למילים. אבל כאמור "הקצר בזעם ומאריך אף" הוא זה שיכול לתת קצת יותר קרדיט למי שכותב, שלא סתם שלף מתחת למיכחולו, ומי שלא מסוגל לתת קרדיט לכותבים. ראוי שישקול האם יש לו די כבוד למהותה של שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] לו יהי... [ליצירה]
- [ליצירה] מי המשיח? לא הגיע עדיין העת לגלות......... [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- השתכנעתי. שיניתי. אלף תודות על העריכה הלשונית......... :) שנה טובה. [ליצירה]
תגובות