היום
השיר שלי עצוב,
תו בודד מתנגן
כאב,
מחמם במה
היא הלב,
שחשוך
זה אך רגע,
ואולי
כוכב שנפל
ימלא בי מחדש
את חיי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתוב כל כך יפה, מרתק, מאתגר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן עצב או אכזבה, אלא כתיבה תמה מלב הומה ומלא... צר לי אם זה לא הובן כך... [ליצירה]
- [ליצירה] תןדה על התגובות (אמנם אני מגיבה קצת באיחור, אבל- מוטב מאוחר מלעולם לא, לא?!) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבה, קצת-לצערי, בתור הצד השני... אוף, למה זה צריך להיות ככה?! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] דב- איפה היית? חסרת לי מאוד, שמחתי לתגובתך המחודשת (יש עוד כמה חדשים מבית היוצר שלי המחכים לעינייך...) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אמיתי, נכון ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה. בנוסף- "מדי שנה בט"ו באב הירח מלא. גם אני ירדתי לכרם..." גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, יפה מאוד. הניקוד מצויין (אשריך שאתה יודע), השפה יפה, קריאה, זה זורם, זה מתנגן, זה מרגיש והכל בפשטות שזורה בין שורות היצירה. אהבתי! (שוב חוזרת על הערתי לעניין הכותרת בשלוש היצירות האחרונות שלך, הייתי מוותרת על זה, שם היצירה מספק). [ליצירה]
תגובות