היום
השיר שלי עצוב,
תו בודד מתנגן
כאב,
מחמם במה
היא הלב,
שחשוך
זה אך רגע,
ואולי
כוכב שנפל
ימלא בי מחדש
את חיי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וטוב שכך, עכשיו זה נפלא!!! אין מה להשוות. הכל מתחבר, כתיבה רציפה באותו סגנון, מעבירה את מה שכל כך היה חסר קודם. הנאה צרופה! שנה טובה יקירי! [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עוד נותר לנו אם לא אותם זכרונות המרחיבים לב ונפש וסוחפים למחול ריחות עבר ורגשות... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ברוכה השבה... [ליצירה]
- [ליצירה] ובאותה שאלה וחיבוט עצמי עונה לעצמי בקול לא שלי הדרך אחריה תרתי, פרושה בתוך תוכי ושותפי הנצחי למסע, הלא הוא- עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום!!! הייתי לוקחת את הבית הרביעי ושתי שורות הסיום לשיר נפרד- נפלא, מלא ויפייפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי. נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח [ליצירה]
- [ליצירה] חביב :) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה, גם השימוש בדימויים- על אף שאינם חדשניים, זה לא מרגיש נדוש מדי. אבל- אני מסכימה עם שנכתב פה קודם- נדרש עוד קצת ליטוש, לפעמים ההרגשה היא של ניסוח ילדותי ויש שורות שפתאום בגרות ניכרת, חסרה לי קוהרנטיות ביצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד וקליל! [ליצירה]
תגובות