כשרצים הכרומוזומים
על הג'ל הירקרק
מפענחים
בלי קול
את כל תכונות הגוף
אני חושב ממש
על תכונות הנפש
שלא בג'ל יפוענחו
ולא בזרם יוני
רק אולי בזרם
מעגלי שלם
של
אהבה קדושה
הקטנה מכולם
-
" יודע שכל מאורותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (ר' נחמן מברסלב)כשאדם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב, אצטרך לחשוב על ז. האם מה שלא מצליח להוסיף (גם אם הוא מנסה) אבן גורע. בכל מקרה- תודה. ולך הדס במיוחד. הערותייך בונות ומחכימות, (אני עוקבת אחריהם גם בשירים אחרים) והשיח איתך הוא מפרה. וזה נפלא שאת משקיעה ככה בלהגיב. (וזו הרי באמת השקעה) שנה טובה. בטבע, ברוח ובבכלל. מאחת קטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] תחבירית- זה נכון אף נכון. כדאי שתבדקי. מהותית יש כאן מסר , דוקא לאינטלגנטים (אבל אולי את מהירת חימה מכדי לקרא...?) והוא סימני הפיסוק היורדים.87 סימני שאלה בשופר, 5 בעקדה 8 בשאלת הסיכום. יש פה מסר קבלי עמוק- 7 הוא הרוח שבטבע, לפי המהר'ל ולפי הקבלה.- אנחנו משתמשים בשופר כדי לסמל עליה רוחנית שלנו בתוך העולם הזה (שופר=השתפרות). זו מהותם של ה-7. 5 הוא טבע גשמי לא שלם. חסר. העקדה היא פצע. היא מחסרת את העולם . היא פוגעתבשלמותו. 8= רוח. כך מסביר המהר'ל, וכך מקובל בקבלה. המספר 8 מסמל מהות רוחנית. (עייני- מילה לשמונה, שמחת תורה לשמיני וכו') מעל לטבע. ואני ניסתי לזעוק האם רוחניות זו שמעל הטבע וזו שבתוכו- יכולות בכלל להגיע מתוך פציעה של קיומו הבסיסי- חיי כל חי. כל זה מסרים נסתרים. לא אמורים להיות מתורגמים למילים. אבל כאמור "הקצר בזעם ומאריך אף" הוא זה שיכול לתת קצת יותר קרדיט למי שכותב, שלא סתם שלף מתחת למיכחולו, ומי שלא מסוגל לתת קרדיט לכותבים. ראוי שישקול האם יש לו די כבוד למהותה של שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] את(ה?) כותב נהדר. ונוגע ממש בעצב הנכון- נהנתי לקרא! [ליצירה]
- [ליצירה] אילה- התגובה שלך עוד הוסיפה לי פרשנות חדשה לתמונה המוצלחת מאוד אגב... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אילפת את כל המילים לעשוך כרצונך? נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נגעת [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאתה איתי אני מרגיש חלל- הופך את השיר הזה לשיר אמונה אמיתית. יודע שאתה איתי, לא מכחיש את זה, אבל- מרגיש חלל. לא אהבתי את "לא יעזור לי בכלום" זה ביטוי שלא משתלב עם הסיגנון הכללי של השיר. אבל השיר בכללותו- מיטיב לבטא! [ליצירה]
- [ליצירה] לעינב, אשתדל להסביר.. זהו סיפורו של אב-רם : אברהם אבינו. כולנו רגילים לראות בו אב רב חסד הפותח את אוהלו לארבע רוחות השמים. ואכן כזה הוא. האם חשבנו על כל כך הרבה פעולות קשות, לא רוצה לומר- אכזריות, שהוא פועל בצו אלוק'? האם סיכמנו לעצמינו שלא עקדה אחת עקד אברהם אבינו אלא ארבע לפחות ואולי גם יותר, ולא בכולם עצר בסוף המלאך את המאכלת מלנגוס... חשבנו איזה מחיר משפחתי כבד הוא שילם? ומדוע היה עליו להקריב קורבנות אישיים?- כדי לאפשר הולדתו של עם יהודי בלי הפרעה. אז זהו, בעצם אני מנסה בשיר הזה לנחם את עצמינו הכואבים כאן, בדור הזה, העוקדים עקדות ומקריבים קורבנות את נשינו וילדינו כמו אבא אברהם. בעצם אני רק מנסה להתנחם בידיעה, שכך הוא ית' מוליד את עמו- בצער, בעצב, בדם... בדמייך חיי! בדמייך חיי! [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה גדולה! מהטובות שעברו כאן בתקופהה אחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי המשיח? לא הגיע עדיין העת לגלות......... [ליצירה]
תגובות