[ליצירה]
מלודי, אני מצטער אם דבריי לא היו מובנים.
ובכן, זו ברכת הדרך לילדה שחשבה שהיא אבודה ועתה היא החליטה להפסיק לחלום ולהכין לביבות אמיתיות.
ילדה - תצלח דרכך, ממני.
בלבביות אלישע
[ליצירה]
תודה לשניכם...
אפשר סופגניות במקום לביבות?!
בבקשה???
ילדה אבדה, ועכשיו היא שבה (כמעט לגמרי) ואפילו מחייכת! (זה שיא...באמת..)
תודה על ברכת הדרך... נשאר לי רק תפילת הדרך... להודות לריבון העולמים על שובי לארץ המציאות...
תודה...
[ליצירה]
שמחה לראות שיר כזה אצלך.
אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות.
(וכן, גם הזדהיתי..)
[ליצירה]
אהבתי. הרעיון (אם הבנתיו) יפה מאוד.
אבל הייתי הופכת את הבתים. קודם לתאר איך כולם מחכים לך, העבד, ואז לעלות לשלב הבא - שאת מחכה למלך. נדמה לי שאז זה יהיה יותר חזק.
[ליצירה]
...
"טרור של מילים
צעקות ורעשים שמפריעים לך להתבטא."
אהבתי..
עד כמה שזה משחק, גם אנחנו רוצים לנצח, כי אנחנו שקועים בו...
זה קשור באיזושהי הוצאת ספרים? כי זה מה שזה הזכיר לי.. "אנשים שרוצים לעשות קצת כסף.."
"אז אל תפחד, בסופו של דבר הכסף יעלם גם מהם, כשתהיה הוצאה של ספר לא מוצלח..."
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
מילים הזורמות מהדף ישר אל הדמיון...
פעם ראיתי איש שצחק על האומרים שצחוק ילדים ישוב לצהול ברחובות ישראל. הוא צחק... ואנחנו אחריו...
ניסוח עדין וחזק (לא מנוגד! נראה לי..) והכי טוב שיש...
[ליצירה]
אני חייבת להגיב. (התחברתי במיוחד בשביל זה)
עם כל שורה פחות ופחות הצלחתי לנשום...
"ואקיים מצווה"- משנה מאוד.. לא כ"כ הצלחתי להחליט אם לטוב או לרע...
"את לא פוחדת, כמו יצחק?
את מוכנה לעקידה?"
גאוני... מטורף.. אהבתי מאוד!
תודה רבה!
[ליצירה]
תודה לשניכם...
אפשר סופגניות במקום לביבות?!
בבקשה???
ילדה אבדה, ועכשיו היא שבה (כמעט לגמרי) ואפילו מחייכת! (זה שיא...באמת..)
תודה על ברכת הדרך... נשאר לי רק תפילת הדרך... להודות לריבון העולמים על שובי לארץ המציאות...
תודה...