העמידה אל מול הכותל
זועקת לי לכאוב
צועקת לי לכתוב
על הקטנות שבי
על הפשטות שלי
ועל הדיבור העיקש, הבטוח
מול הכותל שלך.
ילדה אבודה
-
לפעמים המילים מסדרות לי את המחשבות, מתייקות אותם, וממסגרות, כדי שלא יאכלו אותי מבפנים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] ... "טרור של מילים צעקות ורעשים שמפריעים לך להתבטא." אהבתי.. עד כמה שזה משחק, גם אנחנו רוצים לנצח, כי אנחנו שקועים בו... זה קשור באיזושהי הוצאת ספרים? כי זה מה שזה הזכיר לי.. "אנשים שרוצים לעשות קצת כסף.." "אז אל תפחד, בסופו של דבר הכסף יעלם גם מהם, כשתהיה הוצאה של ספר לא מוצלח..." יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי...מזל טוב.... מי המאושרת? מצטרפת לכל התגובות שמעליי... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. תמיד טוב למצוא מקלט, בחיבוק גדול, אוהב.... יומעולה ושופע אור [ליצירה]
- [ליצירה] נאבדתי בתוך המילים האינסופיות... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..) החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת? "רוח ערב שקטה מלטפת פנים אוספת. מלקטת את כל השברים ונועלת היטב בתוך קופסת הלב" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי- תודה... שימחתותי! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מילים הזורמות מהדף ישר אל הדמיון... פעם ראיתי איש שצחק על האומרים שצחוק ילדים ישוב לצהול ברחובות ישראל. הוא צחק... ואנחנו אחריו... ניסוח עדין וחזק (לא מנוגד! נראה לי..) והכי טוב שיש... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה "זה לא אני זה רק הנוף שזז..." אהבתי! [ליצירה]
