שנים של נטיעה
וביום אחד
נגדע
שנים של בניה
ובדקה אחת
נשבר
שנים
של חומות
וברגע אחד קרבה
ילדה אבודה
-
לפעמים המילים מסדרות לי את המחשבות, מתייקות אותם, וממסגרות, כדי שלא יאכלו אותי מבפנים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שמחה לראות שיר כזה אצלך. אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות. (וכן, גם הזדהיתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותב את הבית השלישי כך: שנים של חומות וברגע אחד קירבה זה יוצר חץ כלפי מעלה כנגד הבתים הראשונים שהם חץ כלפי מטה. בכל אופן- מקסים ואופטימי. [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה הגדולה היא- למה לא למות, או למה למות? וזה הבדל גדול מאוד... הם לא תו מהסיבה הפשוטה שזה הדבר היחיד שעוד נשאר להם. תודה! אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... "טרור של מילים צעקות ורעשים שמפריעים לך להתבטא." אהבתי.. עד כמה שזה משחק, גם אנחנו רוצים לנצח, כי אנחנו שקועים בו... זה קשור באיזושהי הוצאת ספרים? כי זה מה שזה הזכיר לי.. "אנשים שרוצים לעשות קצת כסף.." "אז אל תפחד, בסופו של דבר הכסף יעלם גם מהם, כשתהיה הוצאה של ספר לא מוצלח..." יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה "זה לא אני זה רק הנוף שזז..." אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי- תודה... שימחתותי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי...מזל טוב.... מי המאושרת? מצטרפת לכל התגובות שמעליי... [ליצירה]
- [ליצירה] מילים הזורמות מהדף ישר אל הדמיון... פעם ראיתי איש שצחק על האומרים שצחוק ילדים ישוב לצהול ברחובות ישראל. הוא צחק... ואנחנו אחריו... ניסוח עדין וחזק (לא מנוגד! נראה לי..) והכי טוב שיש... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם... אפשר סופגניות במקום לביבות?! בבקשה??? ילדה אבדה, ועכשיו היא שבה (כמעט לגמרי) ואפילו מחייכת! (זה שיא...באמת..) תודה על ברכת הדרך... נשאר לי רק תפילת הדרך... להודות לריבון העולמים על שובי לארץ המציאות... תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להגיב. (התחברתי במיוחד בשביל זה) עם כל שורה פחות ופחות הצלחתי לנשום... "ואקיים מצווה"- משנה מאוד.. לא כ"כ הצלחתי להחליט אם לטוב או לרע... "את לא פוחדת, כמו יצחק? את מוכנה לעקידה?" גאוני... מטורף.. אהבתי מאוד! תודה רבה! [ליצירה]
תגובות