שנים של נטיעה
וביום אחד
נגדע
שנים של בניה
ובדקה אחת
נשבר
שנים
של חומות
וברגע אחד קרבה
ילדה אבודה
-
לפעמים המילים מסדרות לי את המחשבות, מתייקות אותם, וממסגרות, כדי שלא יאכלו אותי מבפנים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שמחה לראות שיר כזה אצלך. אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות. (וכן, גם הזדהיתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותב את הבית השלישי כך: שנים של חומות וברגע אחד קירבה זה יוצר חץ כלפי מעלה כנגד הבתים הראשונים שהם חץ כלפי מטה. בכל אופן- מקסים ואופטימי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. כ"כ אמיתי ונכון... כ"כ אני... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להגיב. (התחברתי במיוחד בשביל זה) עם כל שורה פחות ופחות הצלחתי לנשום... "ואקיים מצווה"- משנה מאוד.. לא כ"כ הצלחתי להחליט אם לטוב או לרע... "את לא פוחדת, כמו יצחק? את מוכנה לעקידה?" גאוני... מטורף.. אהבתי מאוד! תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה "זה לא אני זה רק הנוף שזז..." אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] נאבדתי בתוך המילים האינסופיות... [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה הגדולה היא- למה לא למות, או למה למות? וזה הבדל גדול מאוד... הם לא תו מהסיבה הפשוטה שזה הדבר היחיד שעוד נשאר להם. תודה! אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. תמיד טוב למצוא מקלט, בחיבוק גדול, אוהב.... יומעולה ושופע אור [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי- תודה... שימחתותי! [ליצירה]
- [ליצירה] ... [ליצירה]
תגובות