[ליצירה]
זה החלק שהכי אהבתי :
"להיות אמיתית.
לצייר כמו לכתוב. בזרימה, בהשתפכות.
לדבר כמו לחשוב. ביצירתיות, בקלילות.
להיות כמו ברגעים שאת מביטה בי מחוייכת ואני מרכינה את ראשי במבוכה. מסיטה מבטי אל הצד השני."
[ליצירה]
אחרי 6 חודשים, ועדיין- לא מדברים על זה. עדיין שותקים, עדיין לא קולטים את עוצמת הדברים.
וטוב שיש אנשים שמנחמים.
הכי ריגש אותי זה המילים: "כולי התנתקות".
חיבוק.
[ליצירה]
אתם לא מבינים כלום.
בעצם חלק מבינים.
והדבר בכי מרגיז זה שאנשים לא מבינים על מה מתעצבנים פה.
זה- לא- מתאים.
לא לאתר הזה ולא לשום אתר!
זה פשוט לא.
רואים שמי שכתב על זה באמת לא מבין בזה כלום!
כ ל ו ם.
בנים אתם עם גרוע ביותר.
[ליצירה]
הדס- וגם שאר המגיבים-
הקטע הזה הוא *מאוד* פולין.
זה בילבול מטורף.
קטע מעולה.
הרגשה מוכרת.
אני אישית עוד לא הצלחתי לכתוב על זה למרות שעבר כבר הרבה זמן.
[ליצירה]
נמשיך ככה
עש שהוא יראה שאנחנו עושים הכל בשבילו.
ובשביל תורתו הקדושה.
ושהמדינה הזאת, תתקדש ע"י התורה. ולא תשלוט בה החומרנות כמו שיש עכשיו.
עד אז... יהיו לנו שנים קשות מאד.