לפעמים ...
הפסיחה
על שתי הסעיפים ,
היא היא זו שמאפשרת ,
לצאת מבין המצרים .....
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנוני! [ליצירה]
- [ליצירה] פשששש נרשמה התרשמות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני אוהבת נפלא הקצר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד! מזל שהגיבו לזה וראיתי.... כי זה קצת ברח לי. וזה ממש יפה =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה צדיק! אבל מה לך עם המיזרחניקיזם המכנסיימי הזה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ווי! איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה. כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש. והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה. חן חן! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו , תודה ... ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה) אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך ..... הסבר מספק ??? בכל אופן תודה לכו-לם חיממתם את ליבי .... שבוע טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאתה מגיב...ככה זכיתי לקרוא ממך....אהבתי. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחח חמוד .... כלומר עכשיו תכתבי לנו על סו .... ((: וההפי-אנד שלה בסדר ??? [ליצירה]
- [ליצירה] חביב מזכיר קצת סגנון כתיבה של אתגר קרת. (בחלק מהקטע מזכיר מאוד אפילו) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה מזכיר געגוע לשבת [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש . אומנות אמיתית . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה , חסרו לי שיריך ... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז ככה תיארתי לי , שהרעיון לא יהיה לגמרי מובן , ואני מקוה שאצליח להסביר .... השיר הוא על שבועות ויש בו כמה וכמה ענינים הקשורים לחג הזה , הרעיון הבסיסי הוא איך ה"ימים הרבים ההם" של לפני פסח (פסח כמטאפורה של זמן היציאה מהמצרים , כפי שנרמז בבית הראשון של השיר) חוזרים ומחזירים איתם את המציאות העירומה והכמעט מושפלת (כאן הרמזים לרות ובועז) ע"י ספירת העומר למקומם הראוי , כשהספירה היא גם תהליך של בירור עצמי עם המציאות .... כאשר בסוף הספירה , מגיע הרגע בו שנראה שהכל כבר תוקן , ועוצרים (שבועות נקרא עצרת בחז"ל) וגם את החמץ (קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות) אפשר לקרב אל המזבח , ואז האדם שעבר את כל התהליך עומד ורוצה לקרוא מקרא קדש (כמו שכתוב בפרשת אמור , "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש") אבל כיון שכל התהליך קשור מאד לחומר (כפי שרמוז גם מכך שמדובר בשדה , וגם מענין רות ....) יש הרגשה שסיום התהליך מחייב את השאלה/תמיהה האמנם קדש ?! התשובה היא כמובן כן , אבל מבחינת כותב השיר , זה נראה בהחלט מפליא , שכל החול הופך כך פתאום לקדש .... זה הרעיון באופן כללי (יש כמה ניואנסים על היחס בין רות ובועז , שמהוים איזושהיא מטאפורה , שאני מתקשה להסביר במדויק , אני מקוה שעכשיו זה יובן מההקשר...) איכשהוא נראה לי שהפרשנות הזו יותר טובה מהשיר ....לא ??? (((: חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני מכיר את זה מאיפהשהוא... ;-) מעבר לזה שכדי לענות על השאלה את צריכה להגדיר מה זה בדיוק "להשפיל את עצמי" לשיטתך ... |יבשן סדרתי| [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה חדל קשקשת . אני התכונתי לבקר פן מסוים ש**בעיני** הפ"מ מבטא . ו...גם ביארתי את כוונתי היטב . (היות וזה לא מתעמת חזיתית עם הפ"מ אלא רק בעקיפין , כתבתי ש"אולי" זה בקורת על הפ"מ , ולא ודאי כי זה נוגע רק לתופעה אנושית שנובעת ממנה...) שבת שלום . [ליצירה]
- [ליצירה] רגע לא היה לך משהו כזה (או לפחות דומה לו...) לפני איזה שנה-שנתים ??? חוצמזה , אכן יפה , ו...גם מזל טוב ופסח שמח .(גם כשר ...) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ניכרים דברי אמת ... [ליצירה]
תגובות