לפעמים ...
הפסיחה
על שתי הסעיפים ,
היא היא זו שמאפשרת ,
לצאת מבין המצרים .....
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנוני! [ליצירה]
- [ליצירה] פשששש נרשמה התרשמות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני אוהבת נפלא הקצר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד! מזל שהגיבו לזה וראיתי.... כי זה קצת ברח לי. וזה ממש יפה =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה צדיק! אבל מה לך עם המיזרחניקיזם המכנסיימי הזה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ווי! איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה. כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש. והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה. חן חן! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו , תודה ... ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה) אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך ..... הסבר מספק ??? בכל אופן תודה לכו-לם חיממתם את ליבי .... שבוע טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאתה מגיב...ככה זכיתי לקרוא ממך....אהבתי. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] חחחמוד... חייכתי (בעיקר משלושת הטיפוסות הראשונות .... וד"ל) ומהסיום ... (את הטיפוס הרביעי אני כמעט לא מכיר ...) עכשיו צריך את התשובה הנשית ... שבת שלום , יא שובינסט . ((: [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז ככה תיארתי לי , שהרעיון לא יהיה לגמרי מובן , ואני מקוה שאצליח להסביר .... השיר הוא על שבועות ויש בו כמה וכמה ענינים הקשורים לחג הזה , הרעיון הבסיסי הוא איך ה"ימים הרבים ההם" של לפני פסח (פסח כמטאפורה של זמן היציאה מהמצרים , כפי שנרמז בבית הראשון של השיר) חוזרים ומחזירים איתם את המציאות העירומה והכמעט מושפלת (כאן הרמזים לרות ובועז) ע"י ספירת העומר למקומם הראוי , כשהספירה היא גם תהליך של בירור עצמי עם המציאות .... כאשר בסוף הספירה , מגיע הרגע בו שנראה שהכל כבר תוקן , ועוצרים (שבועות נקרא עצרת בחז"ל) וגם את החמץ (קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות) אפשר לקרב אל המזבח , ואז האדם שעבר את כל התהליך עומד ורוצה לקרוא מקרא קדש (כמו שכתוב בפרשת אמור , "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש") אבל כיון שכל התהליך קשור מאד לחומר (כפי שרמוז גם מכך שמדובר בשדה , וגם מענין רות ....) יש הרגשה שסיום התהליך מחייב את השאלה/תמיהה האמנם קדש ?! התשובה היא כמובן כן , אבל מבחינת כותב השיר , זה נראה בהחלט מפליא , שכל החול הופך כך פתאום לקדש .... זה הרעיון באופן כללי (יש כמה ניואנסים על היחס בין רות ובועז , שמהוים איזושהיא מטאפורה , שאני מתקשה להסביר במדויק , אני מקוה שעכשיו זה יובן מההקשר...) איכשהוא נראה לי שהפרשנות הזו יותר טובה מהשיר ....לא ??? (((: חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ונוגע כרגיל ... למרות שלא ממש מבטא את מה שאני מרגיש בדר"כ בימים האלה ... [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא רק שיר זו תפילה !!! יפה מאד ... שנזכה . [ליצירה]
- [ליצירה] טוב א. נכון , יש טעם מפסיק , ובכ"ז כיון שכתוב "וקראתם בעצם היום הזה " וחסר מושא , משמע שהמשך הפסוק דהיינו "מקרא קדש (יהיה לכם)" הוא המושא . (כן לדעתי יש למילה מקרא קדש "הוראה כפולה" בהקשר הזה) ב. בנוגע לקרבן תודה , אני עצמי הזכרתי אותו . בכל מקרה זה לא סותר את השיר , חוצמזה ששתי הלחם הוא קרבן ציבור , שקשור לזמן מסוים , ולכן התמקדתי בענין המיוחד לו . כל הכבוד על ההשקעה ... :) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני רואה את המשפט האחרון כמשפט המהותי והמשמעותי בשיר . אם כבר יש קצת תחושה שהחלקים הראשונים של השיר קצת "מפוספסים" . (כי הם לא כ"כ מובילים אל ה"שורה התחתונה" ) בכל מקרה יפה , והמון המון מזל טוב , הצלחה ואושר . (תמסרי גם לאיתם) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה מזעזע . (במובן הטוב של המילה ...) ומבוצע היטב .... אבל זה לא חייב להיות כך . [ליצירה]
- [ליצירה] דה. (-: . [ליצירה]
- [ליצירה] אויש הכתיבה שלך פשוט מזעזעת (אותי...) כתוב טוב ... אוף , כמה שזה כתוב טוב ... [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד אהבתי . אבל...נראה לי שהרעיון לא מעוצב באופן מספיק ברור. שבת שלום. [ליצירה]
תגובות