לפעמים ...
הפסיחה
על שתי הסעיפים ,
היא היא זו שמאפשרת ,
לצאת מבין המצרים .....
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנוני! [ליצירה]
- [ליצירה] פשששש נרשמה התרשמות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני אוהבת נפלא הקצר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד! מזל שהגיבו לזה וראיתי.... כי זה קצת ברח לי. וזה ממש יפה =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה צדיק! אבל מה לך עם המיזרחניקיזם המכנסיימי הזה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ווי! איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה. כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש. והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה. חן חן! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו , תודה ... ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה) אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך ..... הסבר מספק ??? בכל אופן תודה לכו-לם חיממתם את ליבי .... שבוע טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאתה מגיב...ככה זכיתי לקרוא ממך....אהבתי. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד כנה ונוגע ... הזדהתי . (+מסר אישי) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ניכרים דברי אמת ... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז ככה תיארתי לי , שהרעיון לא יהיה לגמרי מובן , ואני מקוה שאצליח להסביר .... השיר הוא על שבועות ויש בו כמה וכמה ענינים הקשורים לחג הזה , הרעיון הבסיסי הוא איך ה"ימים הרבים ההם" של לפני פסח (פסח כמטאפורה של זמן היציאה מהמצרים , כפי שנרמז בבית הראשון של השיר) חוזרים ומחזירים איתם את המציאות העירומה והכמעט מושפלת (כאן הרמזים לרות ובועז) ע"י ספירת העומר למקומם הראוי , כשהספירה היא גם תהליך של בירור עצמי עם המציאות .... כאשר בסוף הספירה , מגיע הרגע בו שנראה שהכל כבר תוקן , ועוצרים (שבועות נקרא עצרת בחז"ל) וגם את החמץ (קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות) אפשר לקרב אל המזבח , ואז האדם שעבר את כל התהליך עומד ורוצה לקרוא מקרא קדש (כמו שכתוב בפרשת אמור , "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש") אבל כיון שכל התהליך קשור מאד לחומר (כפי שרמוז גם מכך שמדובר בשדה , וגם מענין רות ....) יש הרגשה שסיום התהליך מחייב את השאלה/תמיהה האמנם קדש ?! התשובה היא כמובן כן , אבל מבחינת כותב השיר , זה נראה בהחלט מפליא , שכל החול הופך כך פתאום לקדש .... זה הרעיון באופן כללי (יש כמה ניואנסים על היחס בין רות ובועז , שמהוים איזושהיא מטאפורה , שאני מתקשה להסביר במדויק , אני מקוה שעכשיו זה יובן מההקשר...) איכשהוא נראה לי שהפרשנות הזו יותר טובה מהשיר ....לא ??? (((: חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] אמממממ מענין ... גם בגלל שקצת סתום . [ליצירה]
- [ליצירה] חחחביב אם כי הייתי מדגיש יותר את המשחק בין חלום/מציאות , וחוסר הבהירות של מה מה ..... נ.ב. את רואה שלא מחקו לך ... [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ אין לי מה להגיד , אבל אני כבר רגיל להגיב ליצירות שלך , אז .... [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. למה ? למה סוף כזה אכזרי .... הייתי מעדיף סוף אחר , אבל השיר עצמו בהחלט טוב . (מנסה לחשוב איך אני הייתי מסיים את זה ...) [ליצירה]
- [ליצירה] אךךך אכן דשא נערץ , בזכותו שרדתי שם X שנים . גמר חתימה טובה . [ליצירה]
- [ליצירה] תמ-ים נגעת בדיוק בנקודה .... שהאיילות חולמות על זה .... במקום לחלום על הדברים האמיתים עליהן היו צריכות לחלום , ולא פחות מכך לממש .... הרעיון דרך אגב , מענין וחביב ... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני הייתי מוסיף למשפט שלך "אבל הוא לא צריך..." :) [ליצירה]
תגובות