לפעמים ...
הפסיחה
על שתי הסעיפים ,
היא היא זו שמאפשרת ,
לצאת מבין המצרים .....
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנוני! [ליצירה]
- [ליצירה] פשששש נרשמה התרשמות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני אוהבת נפלא הקצר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד! מזל שהגיבו לזה וראיתי.... כי זה קצת ברח לי. וזה ממש יפה =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה צדיק! אבל מה לך עם המיזרחניקיזם המכנסיימי הזה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ווי! איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה. כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש. והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה. חן חן! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו , תודה ... ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה) אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך ..... הסבר מספק ??? בכל אופן תודה לכו-לם חיממתם את ליבי .... שבוע טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאתה מגיב...ככה זכיתי לקרוא ממך....אהבתי. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זכרונות מהחוג למדעי המחשב ... מה שנקרא NP COMPLET אם אני זוכר נכון ... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי קטע מיונה , "ויהי סער גדול בים ונאניה חשבה להישבר" וכו' . לפי פירוש שממשיל את יונה לנשמה , ואת האניה לגוף וכו'. (נדמה לי שזה פירוש הגר"א שמבוסס על הזהר , הבאתי גאולה ???) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב מזכיר קצת סגנון כתיבה של אתגר קרת. (בחלק מהקטע מזכיר מאוד אפילו) [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ יפה איך לא ראיתי את זה קודם ... בהחלט מצליח לשקף את המצב היטב . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך ... (רק עכשיו ראיתי ) גם היצירה וגם ה"מיני דיון" שבעקבותיה ... (כולל פרסום ה פורום בעולם הרחב ;-) ) לעצם הענין אני חושב שכן אפשר למצוא את החויה הדתית הפשוטה , גם בתוך עולם המנוכר לה . אם כי צריך לדעת לבנות את חלקת הא-להים הקטנה שלך , בכוחות עצמך (פחות או יותר)... קשה , אבל מומלץ . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יש משהו מענין במבע שלהן... שמתאים לשם שנתת לצילום . הורשמתי . [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך ... זה מה שעלה על פני כשקראתי ... פשוט וחמוד . [ליצירה]
- [ליצירה] גדול !!! אהבתי ממש ... (לא יודע אם התכוונת למה שאני הבנתי , אבל ממש הזדהיתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] נפש יקירי מנין לך זה??? (סליחה שניה על זה שאני הופך את התגובות לפורום (: ....) מנין לך שזה מה שחונק את הנשיות וגונז אותה ??? (ובהזדמנות זו איך אתה מגדיר את המושג "נשיות" ???) אני מכיר נשים שמכסות את ראשן וממש ממש לא מרגישות חנוקות , נכון שזה מסתיר ואולי "גונז" משהו , אבל זה הוא עצם הענין ל"גנוז" חלק מהאשה לבעלה בלבד , לא ??? אשה שמודעת לזה , אני לא חושב שמתמרמרת כנגד זה (גם אם לפעמים הכיסוי מעיק , באופן טבעי...) מצד שני אני מוכרח להודות שיש נשים שאכן מרגישות חנוקות כתוצאה מהכיסוי ... הטענה שלי היא שזה לא הכרחי , ודי תלוי יחס או תרבות ... (התרבות המערבית מגדירה את הנשיות בצורה סקסואלית מאד [ולא שזה לא אחד הפנים שבנשיות , אבל עדין זה לא הכל ] , והתוצאות ברורות... אתה יכול לענות לי על זה גם במקומות אחרים .... ו...מיגה סליחה , אני יודע שזה לא קשור ישירות ליצירה , ובכ"ז ראיתי חובה לעצמי להתייחס קצת לנושא הזה . (באדיבות נפש ידידי...(:) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז ככה תיארתי לי , שהרעיון לא יהיה לגמרי מובן , ואני מקוה שאצליח להסביר .... השיר הוא על שבועות ויש בו כמה וכמה ענינים הקשורים לחג הזה , הרעיון הבסיסי הוא איך ה"ימים הרבים ההם" של לפני פסח (פסח כמטאפורה של זמן היציאה מהמצרים , כפי שנרמז בבית הראשון של השיר) חוזרים ומחזירים איתם את המציאות העירומה והכמעט מושפלת (כאן הרמזים לרות ובועז) ע"י ספירת העומר למקומם הראוי , כשהספירה היא גם תהליך של בירור עצמי עם המציאות .... כאשר בסוף הספירה , מגיע הרגע בו שנראה שהכל כבר תוקן , ועוצרים (שבועות נקרא עצרת בחז"ל) וגם את החמץ (קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות) אפשר לקרב אל המזבח , ואז האדם שעבר את כל התהליך עומד ורוצה לקרוא מקרא קדש (כמו שכתוב בפרשת אמור , "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש") אבל כיון שכל התהליך קשור מאד לחומר (כפי שרמוז גם מכך שמדובר בשדה , וגם מענין רות ....) יש הרגשה שסיום התהליך מחייב את השאלה/תמיהה האמנם קדש ?! התשובה היא כמובן כן , אבל מבחינת כותב השיר , זה נראה בהחלט מפליא , שכל החול הופך כך פתאום לקדש .... זה הרעיון באופן כללי (יש כמה ניואנסים על היחס בין רות ובועז , שמהוים איזושהיא מטאפורה , שאני מתקשה להסביר במדויק , אני מקוה שעכשיו זה יובן מההקשר...) איכשהוא נראה לי שהפרשנות הזו יותר טובה מהשיר ....לא ??? (((: חג שמח . [ליצירה]
תגובות