אני יודע שיום אחד כל הפיות יפיקו מרגליות, לא תוצב שמירה על פתחי החנויות, שלטי ה'אסור לעשן' לא יהיו נחוצים, השנאה תהפוך למונח במילון ולא למרכז החיים, זבל יהיה רק משהו שנערם בפחים, ורק בפחים, החרבות יכותתו לאתים, והרובים למתקני שעשועים, הכעס, אם יבוא, יבוא רק בגלל מחסור בליטופים, לא יהיה צורך באזהרות על דבר, המשטרה תהפוך לקישוט ומשמר, איש הישר בעיניו יעשה, אך הישר יהיה רק הראוי להיקרא כזה. אני יודע, סמוך ובטוח בכל נימי נפשי שהיום הזה יגיע, (בזכותינו) ובינתיים, אני מחייך חיוך תמידי אל כל קצוי תבל, ומתפלל לאל.