לסתיו מפריע הצבעים, לי מפריע שכרתו את העץ. הצילום כשלעצמו יפה והצבעים הקודרים קמעה מוסיפים בודאי להרגשתו של העץ הכרות, אני לא כל כך בטוח שאיכפת לו מהצבעים או שהוא שמח שחושבים שהוא שעון. אדיר ונפלאות הבריאה? זה מגעיל וזה מעשה ידי אדם.
[ליצירה]
מה מפריע לי
לסתיו מפריע הצבעים, לי מפריע שכרתו את העץ. הצילום כשלעצמו יפה והצבעים הקודרים קמעה מוסיפים בודאי להרגשתו של העץ הכרות, אני לא כל כך בטוח שאיכפת לו מהצבעים או שהוא שמח שחושבים שהוא שעון. אדיר ונפלאות הבריאה? זה מגעיל וזה מעשה ידי אדם.
[ליצירה]
"זמני חרוט בשירי
כשנות העץ בעיגוליו
כשנות חיי בקמטי מצחי..."
(לאה גולדברג)
יופי של פוקוס. זוית לא רעה.
יש משהו שמפריע ברמה הצבעונית. אבל בכללי זה יפה.
[ליצירה]
מצטערת, יוחאי צודק.
לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה.
לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית.
[ליצירה]
הבנתי שזה הסתדר לך בשיר, ואני מסכיה איתך ש"עין שמים אודמת" זה ביטוי נהדר ועמוס דימויים.
אבל אם אתה לוקח שורה משיר של מיהו אחר זה נותן לי, כקוראת, שתי אופציות:
1. שאתה מתכתב עם השיר המקורי, מה שלא קורה בשיר שלך.
2. שאתה חוטא בגניבה ספרותית...
בעיני לא ראוי (מבחיה ספרותית, כמובן)להשתמש בשורה של מישהו אחר אלא אם כן זה בא כהתייחסות אליו.
עלה והצלח!
[ליצירה]
השיר הזה יותר קצר מהרגיל אצלך, וזה מיטיב איתו מאד.אך לענ"ד כדאי לצמצם יותר. כאשר אתה מקמץ במילים, קל לנו יותר להפיק את מירב המשמעות מכל אחת מהן.
[ליצירה]
תראה, הכתיבה כשלעצמה זורמת ונעימה.
אבל חסרה לי מאד מקוריות בשיר הזה. כולנו קראנו כבר אינסוף שירים על יפי הבריאה ואושר החיים, ונשמח לראות דברים חדשים.
אין הכוונה שלא תכתוב על הנושא, אלא שתמצא זוית חדשה להאיר אותו ממנה, אמירה שתהיה כולה שלך.
בהצלחה!
[ליצירה]
וואו, תודה. כמעט שבעצמי לא האמנתי שהצלחתי להעביר את כל זה.
(חשבתי על זה שהברית - היא הברית של מסירות הנפש היהודית, שבכניסה לבריתו של אברהם אבינו אנו מכניסים אותו גם לגורל היהודי הנרדף והמומת - ולא הייתי בטוחה שזה עבר. תודה לך על המשוב הנפלא.)
תגובות