.jpg)
שעון
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם לוח השנים! יפה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מנפלאות הבריאה. (פחות הרשים אותי העיקרון של השעון. גם זה יפה, אבל סתם מהמם לראות דבר כה פשוט) פשוט להתחבר לבורא. תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] קוול........ וואווווו זה אדיר השעה 6 ורבע או 2 וחצי....? [ליצירה]
- [ליצירה] מה מפריע לי לסתיו מפריע הצבעים, לי מפריע שכרתו את העץ. הצילום כשלעצמו יפה והצבעים הקודרים קמעה מוסיפים בודאי להרגשתו של העץ הכרות, אני לא כל כך בטוח שאיכפת לו מהצבעים או שהוא שמח שחושבים שהוא שעון. אדיר ונפלאות הבריאה? זה מגעיל וזה מעשה ידי אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] "זמני חרוט בשירי כשנות העץ בעיגוליו כשנות חיי בקמטי מצחי..." (לאה גולדברג) יופי של פוקוס. זוית לא רעה. יש משהו שמפריע ברמה הצבעונית. אבל בכללי זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, יופי של צילום. אני אוהבת תמונות שמלבד האסטתיקה שלהן, הכותרת או הזווית מעניקה להם רובד נוסף. אתה עושה את זה נהדר כאן, במינמליזם ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה להוסיף על קודמי פשוט ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! מעלה חיוך על הפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור מי שלומדת ביולוגיה - טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת? וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין. לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח. הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא) לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה. אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא היו לך אצבעות לא היינו זוכים לראות את השיר המהמם לטוב ולרע הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לו רק יכולתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הרגע הזה אינו ישוב לעולם - זה לא נכון לשונית. אני היחידה שכל השיר התקשר לה להתנתקות? (ועוד אח"כ התגובה של "פשוט אתנתק ממנו"..) [ליצירה]
- [ליצירה] מודה ומתוודה.. חייכתי. (האמת שגם בלי הייאוש פסיכומטרי הוא דבר משעשע..) [ליצירה]
- [ליצירה] אז שמואל ירד ממגדל השן שלו לרגע. יופי. עכשיו, בוא נראה כמה טעויות היו לעמוד התווך של השירה העברית בהודעה אחת קטנה: 1. ההגדרה "עם ישראל" איננה, ומעולם לא היתה, הגדרה בלעדית ליהודים היושבים בארץ ישראל. מאז ומעולם היה כל יהודי באשר הוא חלק בלתי נפרד מעם ישראל, מתוקף השתייכותו הגנטית לישראל - הלא הוא יעקב אבינו. האמירה ש"עם ישראל" פירושו "יהודים תושבי ישראל" מצביעה על בורות רבה. 2. גם אם נניח שהשתלחותך מכוונת רק כלפי "יהודים ישראלים" טענת הגזענות נשארת בעינה. גם גזענות על סמך מקום מגורים (ולא רק על סמך מוצא גנטי) נכללת לכל הדעות, וכן על פי החוק, בהגדרת הגזענות. 3.הערה קטנונית לתשומת לבך המלומדת: על פי העברית שאני מכירה, יש לומר "ממליץ על" - ולא "ממליץ את". אז שיהיה בהצלחה עם המהפכה. ניפגש על הבאריקדות, כן? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש. אבל גם למי שלא היה כואב. ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.) [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן מוריה! כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות: -צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.) -על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש. בהצלחה! ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה: לך לעזאזל. עכשיו, אחרי שנרגעתי: בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. מרוב מאיסה במלחמות ובהרג, נורה הבחור ליד עמנואל. וגם בת הדודה שלי ובעלה נפצעו בשבוע שעבר (ליד נעלה מירי ממכונית חולפת) מרוב שחברי גדודי חללי אל-אקצא חפצים בשלום. וגם עוד כמה שנפצעו בשבוע האחרון, הם בסה"כ קרבנות הרצון-לשלום. אולי כדאי שהפלשתינים ילמדו לבטא את עצמם יותר טוב. [ליצירה]
תגובות