יוֹשֵב עַל פִּי הַגֵיהִינוֹם,

מִמְעַל חוֹמוֹת הַעִיר צוֹפוֹת בְּתוֹם,

שְמְאַגֵד בּוֹ נִיסָיוֹן, דְמַעוֹת וְסֶבֶל,

שִמְחָה, שְרידוּת, זִיק שֶל חָיוּת וְאֶבֶל.

 

רוּחוֹת הַיְלָדִים אֵינָן יוֹדְעוֹת מַנוֹחַ,

אַלְפַּיים וְחַמֵש מְאוֹת שָנִים הֵן מוּנָעוֹת בְּכוֹחַ

שֶל נְקַמַה, וְהַתְרָסָה וְכַּעַס

עַל אָז, כְּשְאִיש לא הֵגֵנָם מְפְּנֵי הַמַעַש.

המוֹלֶךְ בְּאֵשוֹ טְרַפַם בְּגֵיא הַמַוֵות

גוּפַם נִשְרָף, חַיֵיהֶם נִלְקְחוּ אֶל אַבֵד

וְרוּחוֹתֵיהֶם נוֹהַמוֹת מְאַז מְעַל שְרִידֵי הַאֵפֵר –

לְזֶה הַקֵרַע לא נִרְאֶה שְיִעֲשֵה הַתֵפֵר.

 

עוֹדִי יוֹשֵב, הַמִיסְיוֹנֵר אֵלַיי מַגִיעַ.

אַנוּ דוֹבְרִים, וּמַבַּטֵינוּ לַרַקִיעַ.

שָלוֹם רוֹצֶה הוא לַעְשוֹת בְּאמוּנַה בְּבֵן הַאֵל...

כָּמַה אירוֹנִי – הוּא אוֹמֵר לי זאת בְּבֵית הַעַזֲאזֵל!

אַנִי שוֹטֵחַ בְּפַנַיו דְבָרים עַל בֶּן הַאִיש בְּאֶרֶץ קֶדֶם,

וְגָם על שְדְבַרוֹ אֵלֵינוּ הוא כְּהוֹשַטַה של גֶדֶם

אֲשֶר אַמוּר לִהְיוֹת כְּיָד תוֹמֶכֶת

אַך הוּא אֵינֵנוּ, וְכַּוַונָתוֹ נִמְעֶכֶת.