[ליצירה]
...
לא לענות על בוקר טוב? זה כבר ממש גובל בחוצפה...אממ כאילו זה דבר בסיסי לא??
מה שמוזר הוא שתמיד כשפוגשים בחברים או חברות זה מתחיל בנשיקה על הלחי אבל כאילו בוקר טוב זה לא בא בחשבון הא?? מדברים על צביעות...
[ליצירה]
פולגרה יקירה
אני הפסקתי לחייך.. לזמן קצר... אבל זה לא כיף.. וגם אני מוצאת משו ברחוב.. אבל שוב אולי זה סתם שקית זבל... ואולי יש בה עולמות נסתרים.. ואולי סתם זה כיף לשבת בפארק עם החבר'ה וללכת לטייל ולטעון שזה מוריד קלוריות.. אין לי מושג מה הקשר.. אבל מי אמר שתמיד צריך להיות אחד?
[ליצירה]
לצדפה,
עליי להסכים עם רן באומרו שאין בהחלט תכלית לשירים כאלה...אבל בהתחשב בעובדה שאני יודעת \באיזה מצב את נמצאת אז זה בהחלט מתקבל...אולי כדאי שלכתוב דברים מעודדים יותר ובדרך זו גם לעודד את עצמך...ואולי ..לא...
[ליצירה]
לנועה
חוששני שאינך יודעת את מטרת האתר..אין אנו כאן כדי לבקר את היוצרים ועצם זה ששמי מעורר בך חלחלה מסויימת מצחיק מאוד בעייני...אם אין לך דבר חשוב להביע בקשר לתוכן יצירותיי אז עדיף שתחזרי למצולות שלך ולא תגיחי משם לעולם..סתם עצה ידידותית...
[ליצירה]
נסתר מן העין
בתגובתי זו ברצוני לשים דגש על אופן כתיבת השיר, ניתן לראות כי לילך שלי היא יוצרת השרויה המעמד מוגבהה ומסתכלת על הדברים מלעמלה כפי שצויין בשיר בהקשר לצוק. אותה כמיהה לאדם עליו מדבר השיר בילתי נתפסת לנו הקוראים אך מובאת בכתיבה יצירתית שופעת מאפיינים התורמים לנו להבנה הספרותית וכן הריגשית שמנסה היוצרת להעביר.
הפואטיקה בשיר זה היא העמקת הרגש והתבונה האנושית..ישר כח
[ליצירה]
ברצוני לציין
כי אותו ציון של המילה האכזרית והכל כך בולטת בישרך, כאמור המילה "לבד" היא בעלת משמעות רבה אך כוזבת. עיניינו נשואות לימים בהם נוכל להיות לבד אך לא נרגיש לבד ובשירך ניתן לראות את הכאב שהצלחת להביע בכך שלקחת את היקום הגדול והשוות אותו לאותו אדם בודד, אומלל וחסק ישע..
נוגע לליבי הקט...
[ליצירה]
פואטי וציורי
אני לא יודעת אם נשבתי בקסמיי השיר בגלל שהוא מזכיר לי את בית השימוש הנחמד שלי או בגלל שהחרוזים היו מצויינים להפליא או בשל חיבתי העזה לבן האנוש הנפלא,ג'וני דפ.
אכן הוקסמתי משיר זה..בכל פעם שאמצא בבית השימוש שלי אזכר בו...