התחברות לשורשים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד מאוד... אהבתי את הרעיון. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] "מחלת עור" [ליצירה]
- [ליצירה] שי, רצחת! תמונה מצויינת. האמת, הידיעה שזה נעשה בפוטושופ (אתם עושים לי חשק לברר וללמוד על זה) קצת הורסת. ובכל זאת... יפה! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש טוב. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אפשר לעשות את זה גם בלי פוטושופ? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אבל ככה זה נראה [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!! זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב. הנה איך עושים את זה: שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים.. נ.ב. לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון. [ליצירה]
- [ליצירה] אז אם ככה יש לך רעיונות מקוריים מאד, ותוצאות מדהימות עוד יותר ;) [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה קרה לכם, רואים שזה לא פוטושופ (וגם אם כן, אז מה? זה גם כלי שאפשר ליצור איתו אומנות). זה מקסים בעיני, אבל הכותרת ממש מאכילה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ ממה שכולם אמרו.. אני אוהבת את הדימויים השנונים שלך. (לא רק ביצירה הזו) ואני לא יודעת אם "דימויים"זו ההגדרה הנכונה, אבל בערך. משפטים כמו "אי אפשר לקבל מטאבוליזם במהירות של טורנדו וגם להרעיש" או התיאור של התפריט ככזה ששבויים בדמשק היו מוחים עליו בהחלט עושים לי את היום. ומה שיפה זה שזה לא הברקות בודדות מדי פעם אלא צורת כתיבה מתמשכת - פשוט מעורר קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מפרסמת בתור יצירה. את מתקשה להתנסח, וזה מקשה להבין מה את רוצה. יותר מדי נקודות (...) שמקשות על הקריאה.חוצמיזה, במונולוג חייב להיות רעיון ממשי מאחוריו, סיפור, מקרה. זה לא יכול להיות כל כך מעורפל ולא ברור. את רוצה לפרסם יצירה, קחי את הרעיון שלך ותחדדי אותו.. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי. ננתץ סביון וּקיסריה! על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא. את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ על מגדלי-שן בסער נִפְרוא. את כל העשירים - דמם נַתִירָה! גפרית ואש נשלח בהם. הקץ לַאדונים! נהיה אדונים לעצמינו. לחמנו, לא עוד להם! [ליצירה]
- [ליצירה] הגזמת. אהרון? "איש העושה אלוקים"?!!! כן, אני יודעת שזה מה שכתוב בפשט. אבל ב"ה אנחנו חכמים יותר מכדי להעמיד את אהרון במעמד של עובד ע"ז. בטח יותר מאשר להציב אותו כניגוד של משה, כזה ש"בגללו" נעשה העגל!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה לכבוד פסח. תיהנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הלחם הוא מחימר, חוץ מהפרוסה שמונחת ליד. איפה החלות של שבת? זה רק לחם, נראה לי.. [ליצירה]
- [ליצירה] א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום. הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים. ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן מוריה! כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות: -צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.) -על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש. בהצלחה! ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות. אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה. [ליצירה]
תגובות