רגע סתיו
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהבת תמונות כאלה שיש פוקוס על משהו אחד והשאר כאלו לא קיים. יפיפה! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי הגיע לשולחן העבודה שלי [ליצירה]
- [ליצירה] אין הרבה מה להגיד זה פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה נראה יותר כמו ליבלוב ולא כמו שלכת..... (תקני אותי אם אני טועה) בלבלוב ובפריחה יש את אותם צבעים בגלל ה"קרטונואידים" המצויים בעלה שהם אלה שגורמים לצבע האדמדם בליבלוב ובשלכת. הם אלו שנוצרים ראשונים בעלה צעיר והם האחרונים להתפרק ממנו לפני שלכת. אלו היו 60 שניות.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] מממ.. לא יודעת. לי זה היה נראה עלה יבש. לא ממש מבינה בזה. כל העלים האחרים היו ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה העלה מזכיר לי ג'רפה? [ליצירה]
- [ליצירה] ???? למה באמת? אולי כי יש לך דמיון פורה יתר על המידה. בעצם, עכשיו שאמרת פתאום אני שמה לב שזה באמת מזכיר ג'ירפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ! תמונה יפה מאוד, ובאמת פתאום רואים ג'ירפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר לצמצם? לטעמי השיר כפי שהוא ארוך הרבה יותר מדי, שלא לומר מייגע. חבל, כי יש לך רעיונות יפים שפשוט הולכים לאיבוד בכל המלל המיותר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני יומיים, כשבאתי לנחם, אחותו הזכירה את השיר הזה שלו..ואז פשוט ישבנו והעלינו זכרונות מכל הבדיחות שלו. ובאמת, אי אפשר להיזכר ביונדב בלי לחייך. ולבכות. השם יקום דמו. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי. ננתץ סביון וּקיסריה! על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא. את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ על מגדלי-שן בסער נִפְרוא. את כל העשירים - דמם נַתִירָה! גפרית ואש נשלח בהם. הקץ לַאדונים! נהיה אדונים לעצמינו. לחמנו, לא עוד להם! [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי לציורים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!) ההבהרה מיותרת לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
- [ליצירה] "ולמעשים טובים יש עילה." - האמנם הנך סבור שהכרת הטוב היא העילה למעשים טובים? כולי תקוה שאין הדבר כך. "ואולי תזכו באיזו מניה." - למה? מה הקשר לשאר השיר? בנוסף, בשירה יש מרכיב מרכזי שלא בא לידי ביטוי ביצירתך זו כמו גם בשירים רבים לפניה: אתה. הכותב. להבנתי, כאשר אתה כותב שיר, משהו מהאישיות\הרגשות\המחשבות שלך צריך לבוא בו לידי ביטוי, במובן שבו אנו נרגיש שאדם כתב את השיר, ולא מחשב שהזריקו לתוכו סיסמאות. השיר לא מחדש דבר לקורא, לא מציג לו זוית הסתכלות חדשה, ואין בו כלל את הנוכחות שלך. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שהמרווחים שנראים לא במקום הם כדי להוסיף לאוירה של "שירה כאוטית". לטעמי זה לא עבר. וחוץ מזה - כתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת משוחדת... ובכל זאת - זה שיר מעניין מאד, שקורא ליתר העמקה. הבית השלישי והחמישי מבריקים. קצת על החריזה - אמנם כל השורות חרוזות, אבל חריזה שמסתמכת על הטיות-ריבוי היא פחות טובה, בדרך כלל. עדיף למצוא חרוז מקורי על פני חרוז סיומת "ים" ו"ות". ניצן (ממחזרת הערות שהיא עצמה קיבלה לא מזמן) [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת צונזרה (למה, דרך אגב?) אז אני כותבת פה - זו טיוטה, ועל כן היא מצפה נואשות לביקורות ותגובות. תודה מראש [ליצירה]
תגובות