תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
את לא לבד ויש בך פינה,
העמיקי מעט היא בתוך הנשמה.
שירך כה גלוי, מבשר על הכל ולכל קורא,
להזדהות מחייב גם ולא ירצה.
תקווה זה טוב, אך אינה מרפאה לכך דרושה,
דחיפה, עשייה.
שירך נהדר, וכולם כאן בוכים כבר אין לי, מושג למי אף מנגבים.
על אהבה כיתבי ולו אפלטונית, וכך נחשוב:
זו גברת, ברונית!!!
מהאוהד את שירתך: חיים
[ליצירה]
לכל יצירותייך נדרשת קריאה שניה ולזו נדרשו לי שלוש
על מנת להגיע אל עומק המונולוג ולכוונותייך.
אכן כתיבה נהדרת אף על פי שלא מובנת לרבים.
געגוע עז וכאב נסתר מאחורי המילים הנהדרות.
תודה:
חיים
תגובות