תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
תודה להילה, לאור ירח, לחיים ולישי:
הנאתכם הנאתי היא.
ביצועה: השמיים במכחולים השאר בסכיני ציור
[ שפכטלים ] ציור מובלט מעל פני שטח הבד בגבהים שונים.
ושוב תודה:
חיים
[ליצירה]
לעצמם קנו וילה בהון אי שם בין קיסריה לסביון.
שיר בדיחה עם הרבה לצון.
זה קורה הרבה בימינו, לצערי וזו גם המציאות,
אבל איך לא חשבתי על כך, מצידי הרי זו בורות.
לכתוב על נושא שכזה, צריך נפש וקמצוץ ליצנות.
שירך זה אותי הימם והותירני ממש משתומם,
כעת כבר ממש לא אדע, למה מסוגל מוחך.
את כתיבתך כה אוהב, שבלי הפסק עליה חושב.
תודה, תודה, תודה: ממני על כל מילה.
חיים
[ליצירה]
האין זה אתה שכתבת עליו בעבר הלא רחוק?
כנראה שזה כבר מזלך להיות כה קרוב אל הצלב הזה.
הבט הצלב הוא מעץ?
על כן מה הפלא, העץ הוא ירוק ואתה גלינגליק,
אשר פרושו: מזל ירוק!
תודה לך כי זה כבר מתחיל גם לשעשע אותי.
חיים
תגובות