.JPG)
עיניים6
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואני אהבתי, וזהו. התמונה יפה גם בלי העיבוד הממוחשב, אבל הוא בהחלט מוסיף, במיוחד עם השם. מצלמים בצבעוני ואז עושים את הכל חוץ מהפרחים שחור לבן, או להפך? [ליצירה]
- [ליצירה] הו, לשיר הזה חיכיתי. קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים. ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"? [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים. רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.) כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות. אני שמחה מאד בבואך! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה היה צילום, זה היה שרוף. אבל זה לא. וזה- מסנוור. זה יפה. (יש לקרוא את שתי המילים האחרונות בטון הכי מלא התרשמות כנה שאפשר להפיק) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הפתיחה טובה בהרבה מהסוף, שנופל בבנאליות ובפשטנות. וגם חסר לי קשר בין שלושת המשאלות(?) אהבתי מאד את "חיים כלב-בי". [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. צילום שהוא לא בדיוק תלוש או מופשט לחלוטין, ובכל זאת יש המון דרכים לראות ולפרש אותו, מעין ועד מערבולת. אהבתי את זה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כמה קטיעות שלא ברור לי למה הן טובות. (לדוג':באלו הלבנות והחדות. זה\בסדר; אף אחד..) (וזה סתם כי את כל השאר כבר אמרו לפני.) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שהמרווחים שנראים לא במקום הם כדי להוסיף לאוירה של "שירה כאוטית". לטעמי זה לא עבר. וחוץ מזה - כתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי. ננתץ סביון וּקיסריה! על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא. את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ על מגדלי-שן בסער נִפְרוא. את כל העשירים - דמם נַתִירָה! גפרית ואש נשלח בהם. הקץ לַאדונים! נהיה אדונים לעצמינו. לחמנו, לא עוד להם! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת. מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות.. זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך. וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה. בהצלחה! [ליצירה]
תגובות