מה יש לך משה כל הזמן רק אורנ.. עיניים
ניצן מה אגיד לך?
היום אני במצב רוח טוב, נו טוב.
זה ממש טוב.
תגיד אתה הרבצתה לה לפני הצילום?
כי עיניה נפוחות במקצת.
חה חה הההה
חיים
[ליצירה]
מה יש לך משה כל הזמן רק אורנ.. עיניים
ניצן מה אגיד לך?
היום אני במצב רוח טוב, נו טוב.
זה ממש טוב.
תגיד אתה הרבצתה לה לפני הצילום?
כי עיניה נפוחות במקצת.
חה חה הההה
חיים
[ליצירה]
ואתם יודעים מה הכי מעניין? שכל כך הרבה אנשים נהנים מהתצפיות האלה, אבל בכל אוטובוס ספציפי - יש רק אחד שזה התחביב שלו. (מעולם, בכל שנותיי המעטות ובכל נסיעותי המרובות לא ראיתי מישהו מלבדי שעוסק בהתבוננות באנשים)
ייתכן שתופעת על-טבע זו היא שגורמת לנו לחוש מיוחדים...
[ליצירה]
חמוד מאד, ומעורר מחשבה.
הערה טכנית: יש המון שגיאות הקלדה. אנא, יהיה לנו קל יותר ליהנות אם תעבור על היצירה ותתקן.
(וגם הקורא מרגיש יותר שמכבדים אותו, כאשר היצירה מוגהת כראוי.)
[ליצירה]
לענ"ד ניתן לוותר על שתי השורות האחרונות.
המסר עובר היטב וחזק גם בלעדיהן.
[ליצירה]
[ליצירה]
כתבתי תגובה ארוכה ונזעמת והיא נמחקה בלהט הלחיצה על האנטר...
אז ככה:
העובדה שקיימים בקרבנו גם אנשים שעושים מעשים לא ראויים, עוד לא הופכת את ההכללה המרושעת שלעיל ללגיטימית. שים לב, דב: נערי הימין=נערים מחבלים.
עכשיו, מה יתרום לבטחון המדינה אם חייל מג"ב מכה ללא רחמים ובלי סיבה אישה, לעיני בתה בת העשר?
מה יתרום לבטחון המדינה אזלת היד שמפגינים כוחות-הביטחון-עאלק (לפי השיר הזה ניתן להסביר שלקו כל מקבלי ההחלטות בהלם קרב) מול האלימות הבלתי פוסקת של הערבים כלפי יהודי חברון, באופן שלא מותיר להם ברירה אלא להגן על עצמם, ולהשתמש גם באמצעי הרתעה?
אז אולי זה לא בסדר להצית בתים. או להכות ערבים זקנים, אבל:
א. זה לא קשור לשיר המחוצף הזה.משפט כמו "כיצד יעז נער על אחיו להרים יד" מצייר תמונה שקרית ומעוותת, משל היה צה"ל "עומד נדהם" בעת שמתנחבלים גולייתים בני שלוש עשרה מבצעים פוגרומים בחיילי צה"ל התמימים, בעוד שהמציאות הפוכה לחלוטין.
ב. אם כבר נגררנו לויכוח על העובדות: הבתים שהוצתו היו בתיהם של רוצחים. (ידיעה שנמסרה לי מפי אחת ה"נערות המחבלות".)
ואם כל זה לא מספיק, אז השיר גם כתוב גרוע.
[ליצירה]
עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת.
כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים?
אודיה, אשמח אם תגיבי.
[ליצירה]
לא הייתי מפרסמת בתור יצירה. את מתקשה להתנסח, וזה מקשה להבין מה את רוצה. יותר מדי נקודות (...) שמקשות על הקריאה.חוצמיזה, במונולוג חייב להיות רעיון ממשי מאחוריו, סיפור, מקרה. זה לא יכול להיות כל כך מעורפל ולא ברור. את רוצה לפרסם יצירה, קחי את הרעיון שלך ותחדדי אותו..
[ליצירה]
או.קי. בסדר. את זה כבר הבנו. אולי כדאי שלפני שאתה כותב שיר תבדוק עם עצמך האם יש בו משהו מיוחד שבגללו הוא ראוי להיכתב על אף 30 אחרים שכתבת באותו נושא? מה יש בשיר הזה שמחדש על השיר "בכלאך", למשל?
[ליצירה]
אוה, זה גדול, וחמוד. אני ממש מסכימה.
לפני שנכנסתי לאתר הייתי כותבת באמת כמו שאני מרגישה, ואחר כך פתאום תפסתי את עצמי חושבת תוך כדי כתיבה על "מה תהיינה התגובות", ומוסיפה כל מיני דברים שלא באמת היו "אני" ומורידה דברים שהיו חשובים לי כי הם יקלקלו את ערכו ה"ספרותי" של השיר, וזה עצבן אותי נורא. אני משתדלת לא לעשות את זה, אבל ברור לי שאני לא היחידה שזה קשה לה.
תגובות