.JPG)
עיניים6
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוכה הבאה! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הניקוד נמצא בשורה של המספרים. כאשר מקש הcaps lock דולק, לחיצה על shift+ מספר תתן לך ניקוד. לוקח זמן ללמוד איזה ניקוד זה כל מקש.. [ליצירה]
- [ליצירה] קיבוצים?? זה לא הדברים האלה שהסוציאליסטים "האדומים" שבאו לארץ הקימו, מתוך אחוות פועלים ושוויוניות? (שמואל מגלה נטיות הוטנטוטיות!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] ואתם יודעים מה הכי מעניין? שכל כך הרבה אנשים נהנים מהתצפיות האלה, אבל בכל אוטובוס ספציפי - יש רק אחד שזה התחביב שלו. (מעולם, בכל שנותיי המעטות ובכל נסיעותי המרובות לא ראיתי מישהו מלבדי שעוסק בהתבוננות באנשים) ייתכן שתופעת על-טבע זו היא שגורמת לנו לחוש מיוחדים... [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת פרשנית חמודה להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי - נואשות זה דבר מצוין. א. כי ככה מתייחסים אליי ב. כי זו מילה יפהפיה. סומסום - אין נואשות בשיר, רק הציפיה לתגובות היא נואשת.. ותודה לכולכן. [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה לא היה גורם לבעיות בהופעת היצירה, הייתי מוסיפה בגוף היצירה תודה לכנרת. אבל זה כן - אז אני מודה כאן על הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה - זה חזק. אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] |נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח". אהבתי את הסוף. וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל.. [ליצירה]
תגובות