מה יש לך משה כל הזמן רק אורנ.. עיניים
ניצן מה אגיד לך?
היום אני במצב רוח טוב, נו טוב.
זה ממש טוב.
תגיד אתה הרבצתה לה לפני הצילום?
כי עיניה נפוחות במקצת.
חה חה הההה
חיים
[ליצירה]
מה יש לך משה כל הזמן רק אורנ.. עיניים
ניצן מה אגיד לך?
היום אני במצב רוח טוב, נו טוב.
זה ממש טוב.
תגיד אתה הרבצתה לה לפני הצילום?
כי עיניה נפוחות במקצת.
חה חה הההה
חיים
[ליצירה]
א. לא מסכימה ש"די לפוטושופ" - אם רוצים להגיד משהו אפשר להגיד אותו גם עם מחשב, למה לא?
ב. למה כולם מצליחים לצלם עם ווזלין חוץ ממני? (אני ניסיתי לעשות את זה ובכלל לא ראו בצילום)
[ליצירה]
הנה איך אין כאב:
נסה לקרוא את השיר ביתר זהירות, ותתבהר לך התמונה:
מישהו אחר חיבק מישהי אחרת, באותה הצורה שבה בעלה מחבק אותה.
אז נכון שההיא (של ההוא, שלא אכפת לה ממנו בכלל) יותר יפה, אבל האהבה (שבינה לבין בעלה) יותר גדולה...
ואם כבר נכנסתי - שיר טוב. :)
[ליצירה]
ואתם יודעים מה הכי מעניין? שכל כך הרבה אנשים נהנים מהתצפיות האלה, אבל בכל אוטובוס ספציפי - יש רק אחד שזה התחביב שלו. (מעולם, בכל שנותיי המעטות ובכל נסיעותי המרובות לא ראיתי מישהו מלבדי שעוסק בהתבוננות באנשים)
ייתכן שתופעת על-טבע זו היא שגורמת לנו לחוש מיוחדים...
[ליצירה]
כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה.
ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא:
את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק.
ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד.
את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה.
אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית.
שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי..
שלך, בכנות..
[ליצירה]
שמחה לראות שיר כזה אצלך.
אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות.
(וכן, גם הזדהיתי..)
[ליצירה]
גזור ושמור:
"אל תגידו: כובשים! למצילי חייכם.
די לקרוא: בוז! לאלה שאת נפשם הקריבו."
תזכיר לי מי זה היה שקרא למתיישבים מקריבי חייהם "פשיסטים"?
[ליצירה]
תגובות