מה יש לך משה כל הזמן רק אורנ.. עיניים
ניצן מה אגיד לך?
היום אני במצב רוח טוב, נו טוב.
זה ממש טוב.
תגיד אתה הרבצתה לה לפני הצילום?
כי עיניה נפוחות במקצת.
חה חה הההה
חיים
[ליצירה]
מה יש לך משה כל הזמן רק אורנ.. עיניים
ניצן מה אגיד לך?
היום אני במצב רוח טוב, נו טוב.
זה ממש טוב.
תגיד אתה הרבצתה לה לפני הצילום?
כי עיניה נפוחות במקצת.
חה חה הההה
חיים
[ליצירה]
ואני אהבתי, וזהו. התמונה יפה גם בלי העיבוד הממוחשב, אבל הוא בהחלט מוסיף, במיוחד עם השם.
מצלמים בצבעוני ואז עושים את הכל חוץ מהפרחים שחור לבן, או להפך?
[ליצירה]
הו, לשיר הזה חיכיתי.
קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים.
ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"?
[ליצירה]
ברוכה הבאה!
השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים.
רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.)
כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות.
אני שמחה מאד בבואך!
[ליצירה]
ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי.
ננתץ סביון וּקיסריה!
על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא.
את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ
על מגדלי-שן בסער נִפְרוא.
את כל העשירים - דמם נַתִירָה!
גפרית ואש נשלח בהם.
הקץ לַאדונים!
נהיה אדונים לעצמינו.
לחמנו, לא עוד להם!
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
תגובות